סקירה עולמית-יומית של אמיר כהנוביץ’ מכלל פיננסים: מחירי הסחורות בירידה וממשיך לבלוט מחיר הכסף שאיבד כ-19% מיום שישי, ולא בגלל שיומיים קודם הסבנו את תשומת לב המשקיעים שלנו כי המחיר נראה בעייתי. בנוסף, אתמול פורסמו שני נתוני מאקרו מאכזבים, הראשון סקר תוספת המשרות של חברת ADP, שאותת על עליה מתונה מהצפוי (נתון אמין יותר יתקבל מחר) והשני, מדד מנהלי הרכש בסקטור השירותים שהתרסק, הכניס את המשקיעים לפאניקה וגרר לירידות (ראו הרחבה). שוק האג"ח הממשלתיות כמרקחה, דקה לפני סיום תוכנית רכישות האג"ח של הפד בחודש הבא נזכרו התשואות לרדת ולא סתם, הן מתקרבות כעת לשפל של 7 שבועות (ראו הרחבה). ברקע לירידת התשואות המתנה לגל הנפקות אג"ח בשבוע הבא של הממשל וקירבה לגבול העליון של החוב המאושר לגיוס. למרות הירידות אמש בוול-סטריט, מתנהלת הבוקר אירופה במגמה מעורבת, כשהיא נתמכת ע"י המשך פרסומי דו"חות חברות טובים מהציפיות. הנתונים המאכזבים כאמור מאתמול העלו אצל רבים את החשש שהכלכלה התחילה לאבד מומנטום:
שוקעים בבוץ?
האסטרטגיה לחילוץ הכלכלה מבוץ הסאב-פריים כללה את חילוץ סקטור הנדל"ן כדי שזה ישחרר את הפקק של המערכת הפיננסית וכך את הכלכלה כולה. אלא שעם הזמן הפד התחיל להתחפר בעצמו. התרחיש הגרוע מבחינת בנק מרכזי הוא שהכלים המוניטרים שלו מפסיקים לעבוד, ערך הכסף נשחק, מחירי הסחורות מזנקים ללא פרופורציות והחובות חוזרים לצמוח בצורה מהירה. אבל הסיוט האמיתי הוא שאחרי שהפד שוקע תשקע איתו שוב הכלכלה ואז כבר לא יהיה מי שיחלץ את מי, אלא אולי אבינו שבסין. בתרחיש שבו הפד והכלכלה שקועים יחד יכול אומנם הפד לנסות לקחת רוורס ולהתחיל לשאוב דולרים בחזרה, אבל אז מסתכן בלחשוף את הרמאות של שוק ההלוואות הבנקאי. כלומר, אם במצב העולם של היום נרשמים סימני האטה צריך לבדוק טוב טוב שלא מדובר בשקיעה כפולה, מדובר פה בחיי בנק. נתון מנהלי הרכש בסקטור השירותים שפורסם אתמול היה כזה כשהצביע על האטה משמעותית, האם זה הוא אה, הדגל האדום:
איפה הייתם ביום שבו קרסו מדדי מנהלי הרכש?
מתוך 73 חזאים שנתנו הערכות מקדימות למדד מנהלי הרכש בסקטור השירותים האמריקאי (שפורסם אתמול) אף אחד לא התקרב אפילו לתוצאה הנמוכה שהתקבלה בפועל. המדד התרסק מרמה של 57.3 ל-52.8, הערך הנמוך ביותר מזה 8 חודשים. בקצרה: מדד מנהלי רכש בשירותים הוא שקלול של ארבעה מדדים בולטים: מדד הפעילות הכלכלית, מדד הזמנות חדשות, מדד תעסוקה ומדד האספקה. הקריסה הגדולה אתמול נבעה בעיקר מההזמנות החדשות, או יותר נכון מאי ההזמנות החדשות. עם זאת, יש כמה נקודות מקלות:
1. החשיבות של מדד מנהלי הרכש בשירותים כאינדיקטור מקדים היא נמוכה יחסית ובטח ביחס למדד מנהלי הרכש בתעשייה.
2. אינדיקטורים אחרים שפורסמו כדוגמת מכירות הרכבים לא מצביעים על קריסה שכזאת.
3. זה לא נדיר שנרשמת שגיאה במדד ויתכן מאד כי במקרה הזה מדובר בכזאת.
4. ערך מעל 50 עדיין מעיד על התרחבות הסקטור (כלומר גם למרות הנתון החלש לא מדובר בהתכווצות).
ההסבר העיקרי למדד הנמוך הוא הזינוק במחירי האנרגיה ובראשם הנפט:
האם 100 דולר לחבית זה הקש שישבור את החברות?
מכירים את הסיפור על החוואי שניסה לאלף סוס שלא לשתות? ביום הראשון הוא הוריד לו חלק מהקצבת המים, ביום השני עוד קצת, וכך הלאה... דווקא כשסוף סוף המשימה הושלמה והסוס נגמל לגמרי הוא מת. איזה סוס דפוק.
האם כך גם החברות מצמצמות עוד ועוד את צריכת הנפט שלהם (בשל הזינוק במחירו), עד שיום אחד ימותו? כך לפחות חושבים חלק מהאנליסטים שהסבירו את הקריסה במדד מנהלי הרכש בשירותים לחודש אפריל, לאחר שחודש אחד קודם (מרץ) זינק מחיר הנפט ביותר מ-20% וחצה את רף ה-100 דולר לחבית. אם כך אכן הדבר תהיו בטוחים שלמחיר הנפט לא יהיה כל כך הרבה לאן לעלות, כי במחזוריות הפעילות הכלכלית תתקרר ותוריד בעצמה את מחיר הנפט. מי שעוד לא מפחד מאינפלציה הוא המשקיע ג’ורג’ סורוס שהחל לפי דיווח של הוול-סטריט ג’ורנל למכור אחזקות במתכות יקרות, בשל שינוי דעה ואמונה כי העלאות הריבית המתוכננות כן יצליחו לקרר את האינפלציה. אומנם במקביל מקסיקו, רוסיה ותאילנד רכשו זהב בשווי 6 מיליארד דולר בחודשיים, אך הרשו לי להעדיף החלטות השקעה של גורמים עסקיים ולא של נבחרי ציבור.
להערכתנו, ברור שמחיר נפט גבוה מקשה מאד על החברות, אבל קשה לנו להאמין שהחברות באמת הגיבו אליו כל כך מהר ובכל כך קיצוניות. כלומר, אנו מעדיפים לתת משקל גדול יותר להסברים המקלים (מהפסקה הקודמת). בינתיים מחיר הנפט יורד מעט לאור נתון על מלאי רזרבות שבועי גבוה מהצפוי בארה"ב.
גייטנר: "חברי קונגרס יקרים אני פונה ללב שלכם..."
שר האוצר האמריקאי, גייטנר, חי מהיד לפה. ב-2 במאי בסיום ביקור בניו-יורק גילה להפתעתו שלא נשארו לו כסף אפילו לאוטובוס. הוא נאלץ ללוות 12 דולר ממהגר סיני ועם העודף קנה בייגל יבש מהבוקר. את הנסיעה ניצל לכתיבת מכתב: חברי קונגרס יקרים, ניצלתי את כל הכסף ואת כל תקרת החוב שאישרתם לי (14.29 טריליון דולר), אני די מרושש עכשיו, אין לי טעם בחיים, אני מקווה שתסלחו לי... אבל... פתאום נס! תקבולי המיסים הפתיעו מעלה ויחד עם תוכנית לעצירת פרויקטים לתשתיות (מי בכלל צריך תשתיות?) השיג גייטנר עוד זמן. הללויה! בקצב הנוכחי יוכל להמשיך ולגייס כסף, לפחות עד לתחילת אוגוסט. מה יקרה אז? כשנגיע לגשר הלא מתוחזק נחשוב שוב! הקונגרס כנראה יאשר את העלאת תקרת החוב ולו רק בגלל שגייטנר הוא ממש אחלה בנאדם. יאללה, מה זה בשבילם טריליון דולר לעומת עזרה לחבר? אם היה לי גם אני הייתי נותן לו.
בשבוע הבא ייצא משרד האוצר האמריקאי להנפקה הרבעונית של אג"ח ארוכות בסכום של 72 מיליארד דולר, כשברקע ימשיכו הויכוחים בין הקונגרס לבית הלבן בדבר העלאת תקרת החוב.
אג"ח ממשלתיות – אש
התשואות על אג"ח אמריקאית ירדו הבוקר לשפל של 7 שבועות (10 שנים ב-3.2%) לאחר שנשיא הפד של אטלנטה, דניאל לוקהרט, אמר כי יתכן וייקח 3 שנים עד שכוח העבודה יחזור לרמתו ערב המשבר. מבחינת המשקיעים זו הייתה וואחד סטירה. אם הפד ימשיך להתקשות לעלות ריבית כל עוד הוא מעריך ששוק העבודה בצרות, אז אפשר לשכוח מהעלאה בקרוב. אם לא תהיה העלאה עד לסוף 2012 האג"ח הממשלתיות בארה"ב הן אחד הדברים הכי לוהטים שקיימים היום להשקעה. אם מוסיפים על ההצהרה של לוקהרט את מסיבת העיתונאים של ברננקי מה-27 באפריל, בה המשיך לטעון כי הריבית תישאר אפסית לאורך זמן ממושך, אז מתחילים לעשות אחד ועוד אחד ולהתנפל.
למה התשואות לא מקשיבות לתוכנית רכישות האג"ח של הפד (QE2)? התוכנית שמטרתה הייתה הוזלת עלויות המימון רק גרמה לעליית התשואות, עכשיו כשהיא נכנסת לישורת האחרונה לפני סיומה (בעוד חודש) התשואות מחליטות לרדת? להגיד לכם למה? כי פשוט אין בניהם קשר. אני רק מקווה שתומכי התוכנית לא יתחילו להגיד פתאום: "הנה, היא עובדת, היא מצליחה להוריד את התשואות". זה סתם צירוף מקרים ואני מוכן לשים על זה כסף.