אופטימיות נמשכת: בכלל פיננסים מונים 4 סיבות להמשך העליות בשוק המניות

 כלל פיננסים בסקירה עולמית יומית של אמיר כהנוביץ’: איזה מביך ל-S&P היא מורידה תחזית דירוג ליפן והבורסה שם מזנקת ב-1.4% (ראו הרחבה), היא מורידה תחזית דירוג לארה"ב והתשואות על האג"ח יורדות. לא נורא, תמיד תהיה להם עבודה אצל הבנקים בדירוג אג"ח מגובה משכנתאות. העליות הבוקר ביפן הגיעו על רקע נתונים מאקרו טובים מהצפוי, בניהם מדד אמון הצרכנים בארה"ב (ראו הרחבה בנוגע למגמת העליות), אך אירופה כבר פתחה במגמה מעורבת למרות פרסום דו"חות טובים של חברות, ביניהן של יצרנית הרכבים וולוו (ראו הרחבה). הדולר נחלש היום מול רוב המטבעות המובילים בעולם (לא כולל השקל) בהמתנה דרוכה של המשקיעים למסיבת העיתונאים של הפד היום (ראו הרחבה). השקל נחלש אף יותר מהדולר וזאת למרות הותרת תחזית הדירוג של ישראל אתמול ע"י מודיס’ (ראו הרחבה) ועל רקע המתנה לגל הנפקות אג"ח של האוצר היום (ראו הרחבה).

מדד הפחד, ה-VIX, ברמות נמוכות מאד, 15.6 נק’, רמות שאומנם אינן מעידות בהכרח על אופוריה, אך אולי על אופטימיות לא לגמרי זהירה.

מאקרו היום- מסיבה בפד מול כוכב נולד

בארה"ב תתקבל היום החלטת הריבית, שתישאר כמובן ללא שינוי (0.25%), אך העניין המרכזי תהיה מסיבת העיתונאים הראשונה שמארגן יו"ר הפד, ברננקי (ראו הרחבה בסקירה של אתמול). המסיבה מתחילה בשעה 21:15 שעון ישראל בול אחרי הפרסומות לכוכב נולד שישודרו בין 21:00-21:15. השאלות שאליהן יחתרו העיתונאים יהיו להבנה של מועד החזרה להעלאת ריבית וגורל תוכנית רכישות האג"ח. אני בכלל נגד השימוש במילה "מסיבה" שמשמעותה המילונית: "אירוע חברתי שאמור לשעשע ולענג את המשתתפים בו", מבחינתי מי שמתענג מצפייה בברננקי מדבר על מצב כלכלה אז יש לו בעיה. עוד יפורסמו היום נתוני הזמנות מוצרי בני קיימא, שצפוי שעלו במרץ ב-2.3% לאור נתונים על עלייה בהזמנות מטוסים ומכונות, פרסום של נתון התוצר בבריטניה והזמנות מפעלים בגוש האירו. יש למה לצפות. פיצוחים עלי.

4 סיבות להמשך העליות בשוק המניות

למרות משבר חובות באירופה, אסון ביפן, זינוק במחירי חומרי הגלם ומהומות במזרח התיכון שוקי העולם ממשיכים לשבור שיאים. איך? דו"חות מעולים! אנו כיום בעיצומה של עונת דו"חות לרבעון הראשון. נכון להיום מבין פרסמו את דו"חותיהן 179 חברות מבין 500 החברות הכלולות במדד ה-S&P500 . מתוכן 139 הפתיעו לחיוב על התחזיות המוקדמות. איך קורה שרווחי החברות ממשיכים לטפס בחדות כשגם שיעור האבטלה בארה"ב נמצא ברמות שיא? בין הסיבות:

המשבר שעבר ריסק חברות רבות, התחרות כיום נמוכה יותר מזאת שהייתה טרם המשבר, מה שמאפשר לחברות ששרדו לעלות מחירים ומצד שני להעסיק עובדים בזול יותר ובנוסף לא מאולצות להשקיע בציוד חדש. שילוב התנאים הללו מאפשר רווחים גבוהים יותר.

המדיניות המוניטרית עדיין מרחיבה ברוב העולם (למרות תחילת העלאות ריבית), כולל תוכניות להרחבת כמות הכסף (QE2) ריבית נמוכה מאפשרת צמיחה מהירה והתגברות על משברים.

למרות ששיעורי האבטלה גבוהים מסתבר שהצרכן האמריקאי הגיב בצורה מחמירה יותר במשבר כשצמצם צריכה מעל לנדרש, כעת כשאמון הצרכנים מתאושש (גם אתמול פורסם מדד גבוה מהצפוי עליה מ-63.4 ל-65.4) הוא לא רק חוזר לצרוך אלא גם מפצה על צריכה מצומצמת במשבר. עליית המחירים, במיוחד של סחורות, גוררת אותו להוצאות גדולות יותר והוא גם חוזר לקחת הלוואות.

צמיחה מהירה במדינות המתעוררות, שיפורים טכנולוגיים וריבוי האוכלוסייה תומכות באופן שוטף בפעילות הכלכלית וברווחי החברות. לא משהוא שייגמר מחר.

מה הסיכוי שהזינוק במחיר הכסף יציב?

מחיר הכסף (מתכת) זינק בשנה החולפת ב-126%, לעומת הזהב שטיפס רק ב-26%. חברת המחקר GFMS מצאה שהביקוש לכסף עלה בשנה האחרונה ב-40%, מה שבהחלט מסביר את העלייה במחירו. אך מי הגדיל את הביקוש? מסתבר שהביקוש התעשייתי עלה רק ב-21% כלומר חלק גדול מאד מהעלייה הייתה פשוט ביקוש ספקולנטי. הבעיה עם ספקולנטים היא שכמה מהר שהם נכנסים להשקעה ככה הם יכולים גם לצאת ממנה, ובמיוחד היום שרוב ההשקעה בכסף איננה מתבצעת באמצעות החזקה של המתכת אלא דרך מכשירים פיננסים. רבים נכנסו להשקעה בכסף כמקום מבטחים לאור המהומות במזרח התיכון, כשהזהב היה נראה כבר יקר מידי. אך בשונה מזהב יש בעולם מספיק מכרות של כסף, יו"ר GFMS אמר כי "אין שום סיבה כלכלית משכנעת מדוע זה (הראלי במחיר הכסף) קורה. זה עדיין שוק עם עודף גדול מאד". המחיר הגבוה של כסף כיום בוודאי יעודד כריה מואצת וההיצע יגדל בצורה משמעותי. עלות כרייה של אונקיית כסף עומדת כיום על 6 דולר כשמחיר של אונקיה הוא 46 דולר.

לאחר שהורידה תחזית דירוג לארה"ב S&P מתלבשת היום על יפן

S&P הורידה היום את תחזית דירוג האשראי של יפן, בעלת החוב הגדולה בעולם, ל"שלילית". הדירוג של יפן עומד כיום על AA מינוס. תחזית שלילית משמעותה שהיא עשויה להוריד לה בקרוב את הדירוג, וזאת בעקבות הערכות כי מאמצי השיקום מרעידת האדמה, הצונאמי והמשבר הגרעיני שפגעו במדינה בחודש שעבר שיוסיפו לחובות ויקשו על יכולת ההחזר שלה. בניגוד להפחתת תחזית הדירוג לארה"ב לפני כשבועיים, שהייתה באמת הזויה, לאחר שלא כללה שום מידע חדש על התחייבויות או על הכנסות, אלא בעיקר ביקורת על התנהלות. מה שגרר אז טענות רבות על S&P, ש-קלה על ההדק, ובין השאר הוצע לה, בעוקצנות, לפתוח בלוג ובו לשטוח את ההרהורים שלה. הורדת תחזית דירוג ליפן כבר נשענת על סיכוי גדול יותר לבעיות כלכליות, אך יש לזכור שהשוק רעד בעצמו ברעידת האדמה ולא חיכה עד ש-S&P תואיל בטובה לעשות את הבדיקות והחישובים שלה. כך שהתשואה על אג"ח יפנית נותרה הבוקר כמעט ללא שינוי (תשואה ל-10 שנים על 1.2%). ובכלל, המוניטין של חברות הדירוג פגוע מאד לאחר המשבר ואם הייתה קיימת חברת דירוג לחברות הדירוג הן היו כנראה כולן ב-BBB מינוס ומטה, חוץ כמובן מחברת הדירוג של חברות הדירוג עצמה שהייתה כנראה בדירוג נמוך יותר (כי אין לה מתחרים להשוואה).

הבלגאן בסוריה עולה לנו כסף – האוצר מגייס היום 1.4 מיליארד דקל

סוכנות הדירוג Moody’s פרסמה אתמול עדכון שנתי לדירוג החוב של ישראל שנשאר A1 עם אופק יציב. ההחלטה נומקה בכך שהתחזקות הכלכלה הישראלית וירידת נטל החוב מתקזזים עם התגברות אי הוודאות האזורית וצפי לעלייה בהוצאות הביטחון כתוצאה מכך. ביחס למדינות עם דירוג דומה לשלנו ה- CDS הישראלי הוא יחסית גבוה (פרמיית הביטוח על האג"ח). להמחשה, באסטוניה, סלובקיה, מלטה, צ’כיה ועומן עלות ביטוח האג"ח עומדת על כ-90 נקודות בסיס, בזמן שהחוב הישראלי מבוטח ב-140 נ"ב. להערכתנו בסיכון CDS דומה אנו עשויים לזכות לדירוג גבוה יותר בשל שאר מאפייניה הטובים של הכלכלה הישראלית. משרד האוצר יוצא היום לסיבוב גיוס כסף ומנפיק היום אג"ח בטווחים שונים מ-174 יום ועד 30 שנה בסכום כולל של 1.4 מיליארד שקל. הריביות שנשלם כולנו על ההלוואות יהיו גבוהות יותר בשל ה-CDS הגבוה.

למה טבח בהודו מרוויח 3 דולר ליום ובישראל 100 דולר?

ספר, מורה, טבח, שוטר, נהג, מציל, שומר, רופא, מלצר, בנקאי ומקצועות רבים אחרים בולטים בהבדלי השכר שלהם לעומת מקביליהם במדינות עניות וזאת למרות שעבודתם מאד דומה ולעיתים זהה לחלוטין. למה מלצר שמגיש מנה מהמטבח לשולחן בהודו מרוויח 3 דולר ליום ומלצר שעושה את אותו הדבר בדיוק בישראל מרוויח 100 דולר? זאת שאלה קריטית שכל אחד צריך לשאול את עצמו כל בוקר כשהוא מתעורר ומתחשק לו להתלונן. לעומת זאת רבים שואלים למה מנהל בחברה X מרוויח פי 13 מהעובד שלו. מכיוון שבהיסטוריה כל פעם שאנשים שאלו את עצמם את השאלה הראשונה הם קידמו את החברה קדימה, ובכל פעם ששאלו את השאלה השנייה הביאו לעוני נורא (ראו קומוניזם) מאד מסוכן שהשיח הציבורי לאחרונה משתנה. אבל מה לעשות המחזוריות הכלכלית נובעת גם מטמטום. וושינגטון פוסט אתמול כי 59% מהאמריקאים בעד העלאת מס לעשירים ו61% מהילדים האמריקאים בעד ארוחות ממתקים בוקר צהרים ערב. תנסו לשים מס של 70% על האלפיון העליון ל-10 שנים ותראו מה קורה, אבל אחרי ההתרסקות תוסיפו ללוחות הברית את הדיבר אל תחמוד כדי שלפחות הדורות הבאים ידעו לא לנסות את זה שוב.