כלל פיננסים בסקירה עולמית יומית: דוחות מאכזבים של חברות ביפן משכו הבוקר את הניקיי 225 לירידות, בהמשך, דוחות טובים מאירופה בניהן של הבנק השוויצרי UBS כבר החזירו את השווקים לעליות. המשקיעים ממתינים היום לפרסום מדד מחירי הבתים בארה"ב (קייס שילר) ומדד אמון הצרכנים שצפוי להצביע על עלייה קלה. הנפט על 112 דולר לחבית, הדולר על 3.41 ₪ והתשואה על אג"ח ל-10 שנים בארה"ב ירדה מעט ל-3.37% בהמתנה למסיבת העיתונאים הראשונה מאז ומעולם מחר של נשיא הפד, ברננקי (ראו הרחבה).
לרגל חתונת הנסיך ויליאם ובחירת ליבו קייט מידלטון משרדנו יהיו סגורים היום
בריטניה יוצאת לארבעה ימים של חגיגות לרגל חתונת הנסיך ביום שישי הקרוב והכלכלה הבריטית מושבתת, איגוד העסקים הקטנים בבריטניה טוען שהעלות הכלכלית של החופש המאולץ תעמוד על 6 מיליארד פאונד, שזה יקר פי עשרה מהתועלת הכלכלית של כלכלת המזכרות לחתונה, שמוערכות ב-620 מיליון פאונד. הטענות כי החתונה מעלה את מצב הרוח בממלכה וכך תגביר את הצריכה הכללית עשויה להיות נכונה ולכן אני מציע למשרד האוצר הישראלי לארגן 3 -4 חתונות כאלה בשנה במקום פיתוח של תעשייה עתירת ידע. שנהיה "אומת החתונות". עדיין, הסיכוי שחתונה כזאת תביא לעליה בתוצר לנפש בבריטניה היא אפסית. אני יוצא היום מוקדם לקנות חולצה חדשה, בכל זאת, לא כל יום יש מימונה...
בזמן שבריטניה חוגגת חתונה ואנחנו עם המופלטות ביוון יום זיכרון
בסוף השבוע האחרון ציינו ביוון שנה ליום שבו נאלצו לרדת על ברכיהם ולהתחנן לעזרה מחברותיה לאיחוד. למרות שעברה שנה והתשואות שדורשים המשקיעים על אג"ח יוונית ופרמיית הסיכון על אג"ח יוונית זינקו מרמה של 3.3% באוקטובר 2009 ל-16.8% היום (באג"ח ל-5 שנים) היוונים עדיין לא מוכנית להודות רשמית שאין להם מאיפה לשלם. כלכלנים רבים מעריכים שיוון סתם מושכת זמן ושכבר עדיף שתודה באשמה ומשם יהיה אפשר להתחיל לטפל בבעיות שלה.
"קניית ביטוח נגד פשיטת רגל של יוון היא כמו לקנות ביטוח נגד גשם בשנה הבאה, אתה יודע שירד אתה רק לא יודע מתי" (בלומברג).
עוד סימן לסוף: לראשונה, משקיעים דורשים פרמיה גבוהה יותר עבור ביטוח נגד חדלות פירעון של פורטוגל מאשר ביטוח נגד חדלות פירעון של ארגנטינה, מדינה שרק לפני עשור השתמטה מחוב של 95 מיליארד דולר. היי פורטוגל, לאן את מסתכלת, אנחנו מדברים עליך...
ברננקי - לוחם פצוע בלי ידיים בא לספר לנו על תוכניתו להמשך הקרב
לראשונה מאז ומעולם והרבה אחרי שהמשבר הסתיים ישתתף מחר (רביעי) יו"ר הפד, ברננקי, במסיבת עיתונאים לענות על כמה שאלות. בספר "עלייתו של הכסף" מסביר ניל פרגוסון כי למרות שעל שטרות הדולר כתוב המשפט "באלוהים אנו בוטחים" המשפט המתאים יותר הוא "בברננקי אנו בוטחים". הוא זה שמחליט בפועל מה יהיה ערך השטר הירוק.
אלא שברננקי היום הוא לא הברננקי של 2008 מועד יציאת הספר. החייל האמיץ שוויק נשאר היום בלי כדורים ולא ברור מה הוא כבר יכול לעשות, להחליש את הדולר ע"י קללות? תוכניות רכישות האג"ח הולכות למות מות קדושים בחודש יוני והריבית תישאר אפסית לפחות עד לרבעון הראשון של 2012. בשביל זה צריך מסיבת עיתונאים? בואו תשאלו אותי.
ברננקי רוצה לקדם שקיפות במערכת המוניטרית אך הבעיה היא לא השקיפות אלא הבהירות. לא מספיק לעשות מסיבת עיתונאים, אפשר להיות שקוף מאד ועדיין להגיד דברים שאי אפשר להבין מה אתה רוצה. (ראו פוליטיקאים בישראל שמתראיינים לא מעט ועדיין לא ברור מה בין מה שהם אומרים לבין ההצבעות שלהם).
זה גם לא שעד עכשיו הוא היה בגלות בסיביר, הבנאדם מדבר כל שבוע במקום אחר, הוא מעיד כמו משוגע מול הקונגרס, מול כל מיני פורומים ואף התראיין גם בתוכנית 60 דקות. מה כבר לא שאלו אותו קודם?
אז אספנו כמה משלנו:
• למה קופסאות דגני הבוקר מתכווצות?
• במה אתה משקיע?
• איזה בנק מבחינתך גדול מכדי ליפול? (מומלץ להשקעה)
• האם אתה לא מתעצבן על פישר שמנסה לחזק את הדולר?
אבל כמה שאלות הגיוניות יותר:
• אינפלציה- הלחצים האינפלציוניים וההבדל בין האינפלציות: קיים הבדל גדול בין האינפלציה הכללית (לצרכן), אינפלציית הליבה (אינפלציה מנוכה מזון ואנרגיה) והאינפלציה ליצרנים. הפער הגדול בין האינפלציה בפועל לאינפלציה המשמשת למדיניות המוניטרית (ליבה) יוצר תסיסה בקרב הציבור והיצרנים ומשפיע על הפעילות הכללית. מדד המחירים ליצרן עלה בשינוי שנתי של 5.8%, לצרכן ב-2.7% והליבה ב-1.2% והפד מסתכל רק על אינפלציית הליבה. למה אתה לא מתייחס לפערים החריגים ומה דעתך לגבי עליית מחירי הסחורות? (באירופה למשל כן מתייחסים לאינפלציה הכללית).
• דולר- חוסר האיזון המסחרי בין ארה"ב לכמה שותפות הסחר הגדולות שלה, בראשן סין, יוצר תהליך מתמשך של הגדלת החוב האמריקאי. מה יהיה הסוף, החוב האמריקאי יגדל לאין סוף עד לקריסת הדולר?
• רכישת אג"ח- האם אין ברכישת האג"ח סכנה לניפוח בועת אג"ח, האם אין בכך סכנה לאובדן ערך הכסף, פגיעה באמון במערכת המוניטרית ולניפוח החוב הממשלתי?
• אבטלה –שיעור האבטלה כמעט ואינו יורד וקצב יצור המשרות החדשות נמוך מאד. האם המדיניות של הפד הייתה שגויה, האם המצב צפוי לדעתך להימשך והאם תתחיל לעלות את ריבית גם אם שיעור האבטלה יישאר כזה?
עליות המחירים לא מטרידות כ"כ את הפד כי השכר לא עולה איתן
אנו נוהגים לתאר סכומים לאורך זמן בצורה ריאלית או נומינאלית, כלומר עם או בלי התחשבות בשינוי המחירים מאז המדידה הקודמת. אך אנו לא מתייחסים לפרמטר נוסף, שינוי השכר הממוצע באותה תקופה. במקרים רבים הפער בין שינוי המחירים לשינוי בשכר מתאר טוב יותר את השינוי הריאלי האמיתי במחירים, מה שמכונה "מסוגלות". במקרה קיצון עשוי להיות מצב שבו בשנה מסוימת הייתה אינפלציה של 3.6% והשכר הממוצע עלה ב-4% ובשנה אחרת האינפלציה עמדה רק על 2% והשכר עלה ב-1% ומשקי הבית יעדיפו את השנה עם האינפלציה הגבוהה יותר. בנוסף, אפשר לצפות שבין אינפלציה לשינוי בשכר יש קשר. לאינפלציה יש סיבות לגרור לעליות שכר וגם לעליות שכר יש סיבות לגרום לאינפלציה. אלא שכיום זה לא קורה, אנו רואים בארה"ב עליות מחירים מהירות בלי עליות שכר מהירות, כלומר מצב משקי הבית מדרדר. זאת גם הסיבה שבנק ההשקעות ג’י-פי מורגן מעריך שלמרות הלחצים האינפלציוניים המתחממים הפד לא ימהר להקדים את העלאת ריבית או להקטין את תוכנית רכישות האג"ח כשהוא לא חושש ממעגל של עליות מחירים שיביאו לעליות שכר שיביאו לעוד עליות מחירים וכך חוזר חלילה.
מבחינת משקי הבית עומדות עכשיו שלוש אפשרויות, להמשיך להוציא יותר על דלק ומזון (שהתייקרו) ולהקטין מנגד את הצריכה הריאלית, או לקחת הלוואות, להגדיל את החוב ולהמשיך לצרוך כהרגלם. האפשרות השלישית, שיצרכו פחות, מתאימה אולי ליפנים.
החלטת הריבית של בנק ישראל
בהתאם להערכתנו בנק ישראל הותיר ביום ראשון את הריבית המוניטארית על כנה, 3%.
בין התנאים העיקריים שלהערכתנו אפשרו את ההחלטה:
1. בראש ובראשונה התחזקות השקל מאז החלטת הריבית הקודמת.
2. דחית הצפי להעלאת הריבית בארה"ב
3. העובדה כי כבר העלה את הריבית שלושה חודשים ברציפות, כולל העלאה אחת מפתיעה של חצי אחוז.
4. מדד חודש מרץ היה נמוך מעט מממוצע התחזיות (0.2% לעומת צפי ל-0.3%).
5. העלאת הריבית האחרונה הצליחה להוריד את ציפיות האינפלציה, מה שמרגיע את בנק ישראל כי ידו עדיין על העליונה.
6. ההחלטה לפעול בהמשך גם בהגבלת המשכנתאות
למרות הותרת הריבית, בנק ישראל עדיין מובל. הוא מובל ע"י הזינוק במחירי הנדל"ן והסחורות, הצפי למועד העלאת הריבית בארה"ב והתשואות אותן דורשים משקיעים על השקעה באג"ח ממשלתי ישראלי. העלאת ריבית או אי העלאה לא היו שונים אחת מהשנייה כמעט באותה מידה. שתי הבחירות הן בסה"כ דרכים שונות לאותו מקום, לריבית של כ-4% בסוף השנה (להערכתנו).
להערכתנו ריבית בנק ישראל תגיע בסוף השנה ל-3.75%-4% כששוק המק"מים מגלם ריבית נמוכה יותר של-3.5%.
הגבלה נוספת על משכנתאות
בנק ישראל אומנם לא הטיל יחד עם החלטת הריבית מגבלות חדשות על משכנתאות אך צפוי להודיע על כאלה ממש בקרוב. הערכות הן כי יודיע על הגבלת גובה המשכנתאות בריבית פריים ל-40% משווי הדירה, במקום 60% כיום. למהלך אומנם עשויה להיות השפעה על כמות עסקאות הנדל"ן ועל תמהיל הרוכשים אך לא בהכרח השפעה מהותית על המחירים, כשהיא לא מפחיתה כמעט את התשואה נטו המגולמת ברכישת דירה ולא פוגעת באפשרות לקחת משכנתא דומה בריבית קבועה. גם המטרה של ב"י במהלך תהיה בעיקר לשמור על יציבות פיננסית של המערכת הבנקאית ולא הורדת מחירים. לפעולה כזאת עשויה להיות השפעה על קצב העלאת הריבית, כשהיא תאפשר לעלות את הריבית בקצב איטי יותר. כיוון שגם בהעלאת הריבית היה אלמנט של שמירה על יציבות המערכת הפיננסית ולא רק של ריסון מחירים טהור.