האנליסטים תמימי דעים על דוח דיסקונט: מאכזב מאד

יובל בן זאב כלל פיננסים ברוקריג’ מסכם כך את הדוח של דיסקונו: הדוח של דיסקונט מאכזב מאוד ! התוצאות חלשות, ההוצאות גבוהות, והמלאכה מרובה. לדבריו, בנק דיסקונט דיווח הבוקר על דו"ח חלש מאוד ! עם 4.9% תשואה להון והוצאות גבוהות מאוד נראה כי למנכ"ל החדש, ראובן שפיגל, מחכה עבודה רבה בנושא זה. הוא נמצא בהליך עדכון של ההמלצה שלו לבנק ואת מחיר היעד. להלן סקירה שפרסם:

1.רווח נמוך מאוד ! 87 מ’ ₪ בלבד. הבנק דיווח על רווח נקי של 135 מ’ ₪, המהווים תשואה להון של 4.9%, בהחלט תוצאה מאכזבת. זהו הרווח הנמוך ביותר במערכת הבנקאית, ודאי שבמונחי תשואה להון, אבל גם במונחים של רווח אבסולוטי. מדוע כתבנו 87 מ’ ₪ (3.1% תשואה) ? כי הרווח כולל ביטול הפרשה למס בסך 53 מ’ ₪ בגין ההשקעה בבינלאומי, אשר נרשמה כחלק מתרומת החברות הכלולת).

2. צד ההכנסות עוד איכשהו בסדר. ניתוח הכנסות המימון מצביע על יציבות בהכנסות הליבה והבנק יהנה בהמשך מעליית הריבית. עם זאת, חשוב לשים לב שבאשראי הציג הבנק את שיעור הצמיחה הנמוך במערכת עם 3.7% בלבד ב 2010. גם בהכנסות התפעוליות התוצאות דומות להערכות המוקדמות וקשה לדבר כאן על הפתעה משמעותית.

3. יעילות נמוכה עם C/I=78%. הוצאות גבוהות מאוד בכל הסעיפים. הוצאות שכר גבוהות, הוצאות אחזקה גבוהות והוצאות אחרות גבוהות, או בקיצור המביאות ליחס הוצאות/הכנסות הגבוה במערכת עם 78% וכאן מתמקד האתגר של הנהלת הבנק.

4. הפרשות גבוהות לחובות מסופקים בשיעור של 0.92% מתיק האשראי ברבעון 4/10, שיעור ההפרשות הגבוה ביותר במערכת הבנקאית. ברבעון 4/10 רשם הבנק גידול באשראי הבעייתי בדגש על סעיף אשראי לארגון מחדש.

גם כך סובל הבנק מתיק האשראי הנחות במערכת, עובדה שבאה לידי ביטוי בהשפעת הטיפול בחובות פגומים בסך 815 מ’ ₪ (בהערכה קודמת דובר על 850 מ’ ₪). המשמעות היא פגיעה של כ- 7.2% בהון העצמי של הבנק וכ- 0.6% במונחי הלימות הון.

5. הלימות הון עדיין בעייתית. הון רובד 1 מקורי הסתכם ב 8%, לכאורה רמה מספקת, אבל בהתחשב בהשפעת הטיפול בחובות פגומים לבנק יש בעיה עם כ- 7.4% הון רובד 1 בלבד. להערכתנו, גם ב 2011 אין לצפות לצמיחה משמעותית באשראי.

בשורה התחתונה - דו"ח מאכזב מאוד. הנהלת הבנק חייבת לטפל בצד ההוצאות וחובת ההוכחה עליה.

מאיר סלייטר, אנליסט הבנקים של דש ברוקריג’ מעריך כי הדוח חלש ולא מייצג, אך יש ירידה ברווחיות המייצגת של הבנק. לכן הוא מוריד מחיר יעד והמלצה שלו לתשואת שוק ואת מחיר היעד ל- 8 ₪ (מחיר יעד קודם 8.7 ₪)

הבשורה הכביכול חיובית שעולה מהדוחות היא שהלימות הון הליבה של הבנק עומדת בסוף השנה על 8.0%. השפעת החובות הפגומים תקטין את ההון ב- 817 מ’ ₪ ואת הלימות ההון ב- 0.65%, כך שהלימות הון הליבה נכון לסוף השנה עומדת על 7.35%. עם זאת, כפי שציינו, הבנק פוגע ברווחיות כדי לעמוד ביעד בנק ישראל.

התשואה להון של דיסקונט עמדה ברבעון הרביעי על 5.1% לעומת צפי ל- 7.8%. החולשה היא לכל אורך הדוח, כמעט בכל הסעיפים. התשואה להון המייצגת של הבנק עמדה ברבעון על כ- 7.5%.

הלימות ההון היא הבעיה העיקרית של הבנק והוא מקריב את התוצאות כדי לעמוד בה. חלק מהתוצאות עשויות להכיל ניקוי אורוות, אך הבנק יצטרך לפתור את בעיית ההון לפני שיוכל להנות מהאורוות הקצת יותר נקיות. אנו מורידים את המלצתנו לתשואת שוק ואת מחיר היעד ל- 8 ₪ (מחיר יעד קודם 8.7 ₪).

ההשפעה המשמעותית ביותר על הדוחות היא קיטון של 0.6% באשראי לציבור ושל 6.1% בתיק ניירות הערך. הבנק הקטין את הסעיפים המרכזיים שדורשים הקצאת הון, והגדיל במקביל את המזומנים ב- 9.3%. סך המאזן של הבנק קטן ברבעון ב- 0.65%. מהלך זה היה חיובי לטווח הקצר, עם רווחים שמומשו באג"ח ומרווחים ממניות, אך שלילי לטווח הארוך עקב הירידה ברווחיות המייצגת.

הכנסות המימון היו מעט גבוהות מהצפי, הודות לרווחי אג"ח והשפעת הנגזרים. בהכנסות המימון השוטפות נרשם קיטון של 1.9% על אף עליית הריבית במשק.

ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה ב- 274 מ’ ₪, 0.92% מהאשראי לציבור. להערכתנו עשויה להיות השפעה מסוימת של ניקוי כשההפרשה ברוטו עמדה על 1.14% מהאשראי.

בהכנסות התפעוליות נרשם רבעון טוב, בעיקר הודות לרווחים ממניות ובקופות הפיצויים.

 הוצאות התפעול היו גבוהות, בייחוד הוצאות האחזקה והפחת אשר קפצו ב- 13% לעומת הרבעון הקודם. גם ההוצאות האחרות קפצו, ב- 33%, אך בחלקה קפיצה זו הייתה צפויה מאחר שמדובר על השפעה עונתית של רבעון אחרון. אנו נזהרים כשאנו אומרים זאת, אבל גם כאן עשויה להיות השפעה מסוימת של ניקוי על ידי הגדלת הפרשות לצורך העתיד.

הוצאות המס היו גבוהות מאוד, עם שיעור מס אפקטיבי של 65.6%.

הבנק הקטין את ההפרשה למס בגין מכירת הבינלאומי ב- 53 מ’ ₪, עקב "שינוי בחישובים ששימשו לביצוע ההפרשה בעבר", כלומר הערך הנמוך יותר בו נסחר הבינלאומי.