תשואת איגרות החוב הממשלתיות של יפן לטווח של שנתיים (2-Year JGB Yield) עולה מעל רמת 1.57%, לשיא של יותר משלושה עשורים - הרמה הגבוהה ביותר מאז אמצע שנות ה-90.
מה עומד מאחורי הזינוק?
העלייה בתשואות הקצרות משקפת בעיקר ציפיות להעלאות ריבית נוספות מצד בנק יפן (BOJ). לאחר שנים ארוכות של מדיניות מוניטרית מרחיבה במיוחד (ריבית שלילית ואז אפסית), הבנק המרכזי החל בתהליך נרמול.
האינפלציה ביפן נותרה מעל היעד, והפער בין הריביות ביפן לבין אלה בארה"ב ובמקומות אחרים הצטמצם.
תשואת האג"ח ל-2 שנים רגישה במיוחד לציפיות הריבית לטווח הקצר, ולכן היא עלתה במהירות.
במקביל, שוק האג"ח היפני כולו חווה תנודתיות גבוהה. תשואות ארוכות יותר (10 שנים ו-20 שנים) גם הן הגיעו לרמות שלא נראו עשרות שנים, על רקע יציאת משקיעים זרים וחששות מפני עליית עלויות המימון של הממשלה היפנית.
תמיכה במטבע
הין היפני נחלש מאוד מול הדולר והגיע לשפל של כ-40 שנה (סביב 164 ין לדולר). החולשה נובעת בעיקר מפער הריביות הגדול בין יפן לארה"ב, שמעודד את "עסקת ה-carry trade" - לווים בזול ביפן ומשקיעים בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר בחו"ל.
כשהין חלש מדי, הוא מייקר יבוא (אנרגיה, מזון וחומרי גלם), מגביר לחצי אינפלציה, ועלול לפגוע באמון בשווקים. רשויות יפן התערבו בשוק המט"ח מספר פעמים בקניית ין (מכירת דולרים), לעיתים בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים ביום אחד. ההערכה היא שהתערבות יפן לבדה עמדה על כ-53 מיליארד דולר, ובחודשים אפריל-מאי 2026 יפן כבר פרסה סכום שיא של כ-11.73 טריליון ין (כ-73 מיליארד דולר) בהתערבות בודדת.
כאן נכנס הגורם האמריקאי. יפן היא המחזיק הזר הגדול ביותר באג"ח ממשלת ארה"ב (US Treasuries), עם החזקות של מעל טריליון דולר. ארה"ב הצטרפה להתערבות מתואמת עם יפן בפעם הראשונה זה כמעט 30 שנה. ההתערבות המתואמת סימנה לשווקים ששתי המעצמות הכלכליות מוכנות לפעול יחד כדי למנוע "הדבקה" גלובלית. עם זאת, אם בנק יפן ימשיך להעלות ריבית מהר מדי, או אם האינפלציה תישאר גבוהה, התשואות עשויות להמשיך לעלות - ולשנות את מאזן הכוחות בשוקי ההון העולמיים.
בשורה התחתונה, הזינוק בתשואת האג"ח ל-2 שנים אינו אירוע מבודד. הוא חלק מתהליך נרמול מוניטרי ביפן, שמשולב בחולשה חריגה של הין, ובהתערבות אמריקאית שנועדה בין היתר להגן על שוק האג"ח האמריקאי מפני מכירות פוטנציאליות של המחזיק הזר הגדול ביותר שלו. השווקים עוקבים כעת מקרוב אחר הצעדים הבאים של בנק יפן ושל שיתוף הפעולה בין טוקיו לוושינגטון.