בעולם הפיננסי מרבים לדבר על דרכים להגדיל הכנסה: השקעות, קידום, הכנסה נוספת. אבל יש מנגנון אחד, חוקי לחלוטין, שמגדיל את ההכנסה הפנויה בשיעור שקשה להשיג בכל דרך אחרת, ורוב הזכאים לו כלל לא מכירים אותו.
פטור ממס הכנסה נכות, המעוגן בסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, מאפשר למי שנקבעה לו נכות רפואית גבוהה לקבל את משכורתו, עד תקרה שנתית, בלי לשלם עליה מס הכנסה.
כדי להבין את סדר הגודל: שכיר שמשלם 4,000 שקל מס בחודש ומקבל פטור מלא, מגדיל את הנטו שלו בכ-48 אלף שקל בשנה, בלי לעבוד שעה נוספת, בלי סיכון ובלי השקעה. עבור בעלי הכנסות גבוהות יותר, המספרים גדולים בהתאם. מדובר, פשוטו כמשמעו, באחת ההטבות הכלכליות המשמעותיות ביותר שהחוק הישראלי מעניק.
ולמרות זאת, שיעור המימוש נמוך באופן עקבי. אנשים שמתמודדים עם מחלות קשות ממשיכים לשלם מס מלא, חלקם כי לא שמעו על הזכות, חלקם כי הניחו שהיא שמורה רק למי שאינו עובד, וחלקם כי נרתעו מהמסלול הבירוקרטי. המדריך הזה עושה סדר: הקריטריונים, השווי הכלכלי, והדרך.
תנאי הזכאות: מי עומד בקריטריונים של סעיף 9(5)
פטור ממס הכנסה ניתן למי שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור 100%, או נכות משוקללת של 90% לפחות ממספר ליקויים, לפי חישוב מיוחד הקבוע בפקודה, וכן לעיוורים. תנאי נוסף הוא משך: הנכות צריכה להיות לתקופה של 185 ימים לפחות. מי שנקבעה לו נכות זמנית של 185 עד 364 ימים זכאי לפטור חלקי, בתקרה נמוכה יותר, ואילו נכות של שנה ומעלה מקנה את הפטור בתקרה המלאה.
נקודה חשובה שמפתיעה רבים: הפטור אינו מותנה באי-עבודה, להפך. הוא חל בראש ובראשונה על הכנסה מיגיעה אישית, כלומר על משכורת ועל הכנסה מעסק. אדם שעובד במשרה מלאה עם נכות רפואית מזכה נהנה מהפטור במלואו. גם הכנסות פסיביות, ריבית, שכר דירה, עשויות ליהנות מפטור, אך בתקרות נמוכות יותר ובתנאים מסוימים. התקרות מתעדכנות מדי שנה, ולכן חשוב לבדוק את הנתון העדכני מול רשות המסים.
מאיפה מגיעים אחוזי הנכות, ומה עושים אם אין
את אחוזי הנכות קובעת ועדה רפואית. מי שכבר נקבעו לו אחוזים במסגרת אחרת,ל משל קצבת נכות של ביטוח לאומי, נכות מעבודה או נכי צה"ל, יכול במקרים רבים להשתמש בקביעה הקיימת כבסיס לפטור, בלי לעבור ועדה נוספת. זהו קיצור דרך משמעותי, שרבים אינם מודעים אליו.
מי שמעולם לא עבר ועדה, פונה לוועדה רפואית לצורכי מס הכנסה, שמתקיימת בביטוח לאומי עבור רשות המיסים. כאן נמצאת נקודת ההכרעה של כל התהליך: הוועדה קובעת את האחוזים לפי המסמכים והממצאים שמוצגים בפניה. תיק רפואי מלא ,אבחנות מגובות במסמכי מומחים, בדיקות עדכניות, תיעוד רציף, הוא ההבדל בין 90% משוקללים שמזכים בפטור לבין 80% שאינם מזכים בו. חשוב לדעת שמדובר בחישוב משוקלל ולא בחיבור פשוט: ריבוי ליקויים מקרב לסף, אבל רק אם כולם מוצגים ומוכרים.
המסלול בפועל: מהוועדה ועד המשכורת נטו
לאחר קביעת אחוזי נכות מזכים, מגישים לפקיד השומה בקשה לפטור, טופס 116א’ בצירוף פרוטוקול הוועדה והמסמכים הנלווים. כשהבקשה מאושרת, מונפק אישור פטור שמועבר למעסיק, ומאותו חודש המס פשוט מפסיק להיות מנוכה מהתלוש. עצמאים מיישמים את הפטור בדוח השנתי.
ויש גם ממד רטרואקטיבי: מי שהמצב הרפואי המזכה שלו החל בשנים קודמות יכול לדרוש החזר של המס ששילם, עד שש שנות מס אחורה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. עבור מי שחי שנים עם מחלה קשה ושילם מס מלא, ההחזר המצטבר יכול להגיע לסכומים גבוהים מאוד,אבל זהו נושא בפני עצמו, והעיקרון החשוב הוא אחד: ככל שפועלים מוקדם יותר, פחות כסף נשאר מאחור.
למה התהליך נתקע אצל כל כך הרבה אנשים
על הנייר, המסלול נראה פשוט: ועדה, טופס, אישור. בפועל, שלוש נקודות מפילות מבקשים רבים. הראשונה, הגעה לוועדה עם תיק חסר, שמובילה לקביעת אחוזים נמוכים מהמצב האמיתי. השנייה, ויתור אחרי קביעה מאכזבת, למרות שקיים מסלול ערר מסודר על החלטות הוועדה. והשלישית, טעויות טכניות בהגשה מול פקיד השומה, שגוררות סחבת של חודשים.
אם אתם או אדם קרוב מתמודדים עם מצב רפואי משמעותי, כדאי לבדוק את הזכאות, ומהר. לא מדובר בהטבה שולית אלא באחד הכלים הכלכליים החזקים שהחוק מעמיד לרשות מי שהבריאות הכבידה עליו. הזכות קיימת; השאלה היחידה היא אם היא ממומשת.