בעוד מחירי הנפט מזנקים בחדות על רקע המתיחות המחודשת במזרח התיכון ואיומים על תעלת הורמוז, מתברר שוב עד כמה חשובה זהירות מוניטרית.
בנק ישראל עשה את הדבר הנכון כשהוריד את הריבית ב-0.25% בלבד לרמה של 3.5%. זו הייתה החלטה מחושבת, אחראית ומאוזנת. לעומת זאת, הלחצים להורדת ריבית כפולה (0.5%) - הן מצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ שקרא להורדה אגרסיבית יותר, והן מצד הערכות שוק חלקיות - התגלו כטעות.
סמוטריץ’ ביקר את בנק ישראל על כך שהוריד את הריבית במשק ברבע אחוז בלבד. "ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את האתגרים של משקי הבית והעסקים, לא מחוברת לצרכי המשק ומקשה על ענף ההייטק והייצוא", כתב סמוטריץ’ בהודעה שפרסם בחשבונותיו ברשתות החברתיות. "הפחתה של הריבית בשיעור חד היא הצעד הנכון שיקל על יוקר המחייה, ויאזן את התחזקות השקל".
כעת מתחדד כי בימים שבהם רוחות המלחמה שבות לנשב, אין מקום להרפתקנות מוניטרית.
הנפט מזנק - והסיכון אמיתי
בשעות האחרונות עלה מחיר חבית הברנט בכ-5%, והוא ממשיך לטפס. השווקים חוששים, ובצדק, מחזרה של הפרעות באספקת הנפט העולמית. כל הסלמה - בין אם התקפה ישירה, חסימה ימית או תגובה של פרוקסיז - עלולה לתדלק את האינפלציה. דלק, תחבורה, מזון מיובא - הכול יתייקר.
במציאות כזו, הורדת ריבית של 50 נקודות בסיס הייתה שולחת מסר שגוי לשווקים: "הסיכונים הגיאופוליטיים לא קיימים". היא הייתה עלולה להחליש את השקל יותר מדי, להזין אינפלציה עתידית ולקחת מהבנק המרכזי מרווח תמרון חיוני לשעת חירום.
בנק ישראל מול הלחצים הפוליטיים
שר האוצר סמוטריץ’, כמו גם חלק מהשוק, קיוו או דרשו הורדה חדה יותר. הם טענו שהמשק זקוק לדם חדש ולעידוד פעילות. אבל בנק ישראל, בראשות הנגיד, בחר בדרך האמצע הנכונה: להמשיך במחזור ההקלות בהדרגה, תוך מעקב צמוד אחר האינפלציה, השקל והסיכונים הביטחוניים. זו אינה החלטה "שמרנית מדי" - זו החלטה אחראית. היא שומרת על יציבות מחירים, מגנה על כוח הקנייה של הציבור ומאפשרת לבנק ישראל להגיב במהירות אם המצב יחמיר (ולהעלות ריבית בחזרה אם צריך).
הלקח ברור: בתקופה גיאופוליטית הפכפכה כמו זו שבה אנו נמצאים, מדיניות מוניטרית חייבת להיות מחושבת ולא פופוליסטית. בנק ישראל עמד במבחן - והוכיח שהוא מסוגל לעמוד מול לחצים פוליטיים ולתעדף יציבות ארוכת טווח.