השווקים הפיננסים בעולם התאפיינו במגמה שלילית בשבוע האחרון על רקע חולשה במניות הטכנולוגיה וזאת למרות המשך ירידה במחיר הנפט שמתקרב חזרה לרמות של כ-70 דולר לחבית. מדדי המניות בעלי החשיפה הגבוהה יחסית לטכנולוגיה חוו ירידות חדות ובראשם המדדים באסיה והנאסד"ק ואילו המדדים בעלי החשיפה הנמוכה יותר בארה"ב ובאירופה הניבו ביצועים עודפים, על רקע עליות ביתר הענפים (למעט טכנולוגיה). בשוק המקומי נמשך המומנטום השלילי עם ירידות של קרוב ל-3% במדדים המובילים. הסנטימנט השלילי בשווקים והירידה במחירי הנפט הובילו לבלימת מגמת עליית התשואות על רק ירידה בציפיות לאינפלציה, וזאת במקביל להמשך התחזקות של הדולר בעולם, שמול השקל התקרב חזרה לרמה של 3 ₪ לדולר.
נתוני הצמיחה בארה"ב לרבעון הראשון של השנה אמנם עודכנו כלפי מעלה, (2.1% לעומת 1.6% באומדן הקודם) אך שיקפו תמהיל חלש יותר, כולל עדכון כלפי מטה של הצריכה הפרטית (שירותים), כך שקצב עלית הביקושים התתמן לכ-2% בשני הרבעונים האחרונים, לעומת כ-3%-2.5% ברבעונים הקודמים. במהלך השבוע האחרון פורסמו בארה"ב נתוני הצריכה הפרטית לחודש מאי. אלו הצביעו על התאוששות, עם עלייה של 0.7% (ריאלית 0.3%) וזאת לאחר עלייה של 0.4% באפריל ששיקפה יציבות במונחים ריאליים. השיפור בצריכה הפרטית והמשך עלייה בהשקעות מציבים את אומדן הצמיחה והביקושים לרבעון השני סביב 3%-2.5%.
האומדנים הראשונים של מדדי מנהלי הרכש בארה"ב ובאירופה לחודש יוני הצביעו על שיפור בסנטימנט העסקי וזאת על רקע הירידה במחירי האנרגיה שהובילה להתמתנות בלחצי האינפלציה. בארה"ב עלה המדד המצרפי לכ-52 ובלט במיוחד השיפור המתמשך בפעילות התעשייה לעומת עלייה מתונה יותר במדד השירותים.
בגוש היורו המדד המצרפי מתקרב חזרה ל-50, לאחר מגמת ירידה ממושכת בהשפעת העלייה במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה. כמו כן, בשני המדדים נרשמו אינדיקציות ראשונות להתמתנות בלחצי המחירים עם דגש על מחירי התשומות בתעשייה.
כשם שהעלייה במחירי הנפט ברבעון הראשון של השנה כתוצאה מהמלחמה מול אירן וסגירת מיצרי הורמוז, הובילה לעלייה בציפיות לאינפלציה, כך גם הירידה המהירה במחירי הנפט בשבועות האחרונים הובילה לירידה בציפיות לאינפלציה. עם זאת לאורך מרבית החודשים האחרונים העלייה התמקדה בשנה הראשונה ורק באפיזודות קצרות גלשה לטווחים של מעל לשנה.
באופן זהה, הירידה החדה במחירי האנרגיה הובילה לירידה חדה בציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה. ולאחרונה הובילה גם להתמתנות בציפיות להמשך העלאת ריבית בגוש היורו להעלאה אחת נוספת בלבד. מנגד, בארה"ב עיקר הבעיה טמונה באינפלציה בסיסית גבוהה יחסית ובשינוי רטוריקה מצד הפד. כך שאת עיקר העלייה תשואות ניתן לייחס להתפתחות זו (עלייה בתשואות לריביות לשנה בעוד שנה לכ-4.20%) ואילו הרטוריקה הניצית הובילה לירידה בפרמיית הסיכון האינפלציונית לטווח ארוך, כך שלמרות העלייה המהירה בתשואות בטווחים הקצרים, נרשמה יציבות יחסית בתשואות לטווח ארוך, סביב 4.50%.
העלייה המהירה באינפלציה בחודשים האחרונים אמנם מוסברת על ידי עליית מחירי סחורות, כך שהקצב הנוכחי של מעל ל-4% צפוי להתמתן במהלך החודשים הקרובים. עם זאת, הנתון המטריד יותר בארה"ב הוא העלייה באינפלציה הבסיסית שהגיעה במאי ל-3.4%, ומשקפת אינפלציית שירותים גבוהה ודביקה.
מעבר לירידה המהירה במחירי הנפט שמפחיתה את העוצמת הזליגה של מחירי האנרגיה אל האינפלציה הבסיסית, אחד הגורמים הנוספים שעד כה מיתן את החשש מפני עלייה ממושכת באינפלציה הוא ההתמתנות היחסית בשוק העבודה ובשכר. כפי שעולה מהגרף הבא, היחס שבין המשרות הפנויות לאבטלה התמתן בשנתיים האחרונות ותהליך זה לווה גם בהתמתנות בקצב עליית השכר לסביבה של 4%-3.5%. עם זאת בחודשים האחרונים, ובפרט במאי, חל מפנה בביקוש לעובדים כך שבשילוב עם השיפור היחסי בשוק העבודה נרשמה עלייה מחודשת ביחס שבין המשרות לאבטלה. כמו כן, נתוני דורשי העבודה החדשים ממשיכם לנוע בתוואי שאפיין אותם בשנים האחרונות ובאפן כללי ברמות נמוכות שמחלישות את ההערכות לחולשה בשוק העבודה או עלייה בפיטורי העובדים כתוצאה מחדירת ה-AI. התפתחות זו לצד אינפלציה גבוהה יחסית מעלים את הסיכון להתגברות לחצי השכר, שכן נרשמה שחיקה משמעותית בהכנסה הריאלית בחודשים האחרונים. ובמידה ותרחיש זה יתממש, ה-Fed יתקשה להיות אדיש וייאלץ לבצע התאמה כלפי מעלה בריבית.
השחיקה הריאלית בשכר מהווה גורם ממתן לצריכה הפרטית, אך מנגד השיפור בנתוני התעסוקה ובתנאים הפיננסים לצד גידול באשראי הצרכני מהווים גורמים שצפויים לאזן את שחיקת השכר ולתמוך בצריכה הפרטית. אחד הגורמים העיקריים שיכול למתן את ללחצים להעלאת הריבית הוא הידרדרות בתנאים הפיננסים במידה והתיקון השלילי בשוק המניות יתגבר. בהתחשב במסר הניצי של וורש שתומך בירידה מסוימת בפרמיית הסיכון האינפלציונית בשוק האג"ח, הרי שבתרחיש של תיקון בנכסי הסיכון, איגרות החוב הארוכות צפויות להתאפיין במתאם שלילי (כלומר ירידת תשואות) ובכך לספק גידור לחשיפה המנייתית.
*הכותב הוא כלכלן ראשי, IBI בית השקעות*