החלטת בנק ישראל לשנות את מודל עמלות העו"ש ולבטל שורה של חיובים מיושנים מעוררת עניין רב במערכת הכלכלית ובקרב הצרכנים. במשך שנים התרגל הציבור הישראלי לשלם על כמעט כל פעולה בנקאית בסיסית, לעיתים מבלי להבין כלל מדוע הוא מחויב או האם קיימת חלופה זולה יותר. יצירת מסלול פשוט, אחיד ושקוף יותר היא ללא ספק בשורה צרכנית חשובה, בעיקר עבור אוכלוסיות שמתקשות לעקוב אחר שלל המסלולים והעמלות. ובכל זאת, עולה התהייה האם הרגולטור בחר לטפל בשוליים, בעוד הבעיות הכבדות באמת נותרו מחוץ לתמונה.
"החלטת בנק ישראל לשנות את מודל עמלות העו"ש ולבטל שורה של חיובים מיושנים היא ללא ספק צעד חיובי", מסביר מתן ורטמן, מנכ"ל חברת קארין פיננסים המתמחה בייעוץ משכנתאות והלוואות. "יצירת מסלול פשוט, אחיד ושקוף יותר היא בשורה צרכנית חשובה, בעיקר עבור אוכלוסיות שמתקשות לעקוב אחר שלל המסלולים והעמלות. ובכל זאת, קשה להשתחרר מהתחושה שהרגולטור בחר לטפל בשוליים, בעוד הבעיות הכבדות באמת נותרו מחוץ לתמונה".
יחד עם זאת, לדברי ורטמן, בעידן הנוכחי, שבו רוב הלקוחות מבצעים את הפעולות הבנקאיות באמצעות הטלפון הנייד, המחשב או האפליקציה, עצם קיומן של רבות מהעמלות הללו הפך למעין אנכרוניזם. הטכנולוגיה הפחיתה דרמטית את עלויות התפעול של הבנקים, ולכן ביטול עמלות מסוימות אינו אמור לטלטל את המערכת הבנקאית. "למעשה, ניתן לטעון כי מדובר בהתאמה מתבקשת למציאות הדיגיטלית של שנת 2026 ולא במהלך דרמטי במיוחד", הוא אומר.
היכן נמצא מרכז הרווח האמיתי של הבנקים?
הסיבה לכך פשוטה. מרכז הרווח המשמעותי של הבנקים אינו טמון עוד בעמלות השוטפות. אחד הנושאים הבוערים ביותר מבחינת משקי הבית בישראל הוא הפער העצום שבין הריבית שהבנקים גובים מהלקוחות לבין הריבית שהם משלמים להם. בעוד שהציבור משלם ריביות גבוהות על הלוואות, מסגרות אשראי ומינוס, התמורה שהוא מקבל על כספים המופקדים בבנק נותרת נמוכה מאוד.
"לא במקרה יותר ויותר ישראלים מעדיפים להעביר כספים לקרנות כספיות, לבתי השקעות ולמכשירים פיננסיים חוץ-בנקאיים", מציין ורטמן. "התחרות שהתפתחה בשנים האחרונות הוכיחה כי אפשר להציע לציבור תנאים טובים בהרבה. כאשר משקיעים יכולים לקבל תשואה גבוהה יותר מחוץ למערכת הבנקאית, ברור מדוע הכסף מתחיל לזרום החוצה. בנוסף, מאות מיליארדי שקלים עדיין שוכבים בחשבונות העו"ש ואינם מניבים כמעט דבר. למרות הקמפיינים, ההסברים והמודעות הגוברת, רבים מהלקוחות ממשיכים להשאיר סכומי כסף משמעותיים ללא כל תשואה. עבור הבנקים מדובר במקור רווח עצום ויציב במיוחד".
סוגיה כואבת נוספת שכמעט ואינה זוכה לטיפול מספק היא ריבית האוברדראפט. עבור משפחות רבות, המינוס אינו מצב זמני אלא אורח חיים קבוע. הריביות הגבוהות המוטלות על יתרות חובה הופכות את היציאה מהמינוס למשימה מורכבת ולעיתים כמעט בלתי אפשרית. התוצאה היא מעגל מתמשך שבו משפחות משלמות סכומים גבוהים רק כדי להמשיך ולהישאר באותו מצב פיננסי.
הצורך ברפורמה עמוקה ושורשית
בשורה התחתונה, נראה כי כדי לייצר שינוי אמיתי במצבם הכלכלי של אזרחי ישראל, נדרשת גישה מקיפה ונועזת בהרבה מצד הרגולטור.
"לו בנק ישראל היה מבקש לחולל שינוי צרכני עמוק באמת, ייתכן שהיה נכון לבחון גם את הסוגיות הללו – הריביות על הפיקדונות, התשואה על כספי העו"ש ועלויות האשראי למשקי הבית", מסכם מתן ורטמן. "הפחתת עמלות היא בהחלט צעד מבורך, אך היא אינה נוגעת בלב הבעיה. הציבור הישראלי זקוק לא רק לחשבון בנק זול יותר, אלא למערכת פיננסית שתתגמל אותו באופן הוגן יותר על כספו ותסייע לו להימנע מהידרדרות כלכלית. רק כאשר השיח יעבור מהעמלות הזניחות יחסית לשאלת הריביות והרווחיות העודפת של המערכת הבנקאית, ניתן יהיה לדבר על רפורמה אמיתית"