בימים האחרונים הפכה מניית ביו דבש לאחת המניות הבולטות בבורסה בתל אביב עם תנודות חדות ברקע חילופי שליטה ושאלות על עתידה של חברה שטרם הצליחה להפוך רעיון למכירות ממשיות.
חילופי שליטה: מסטימצקי לנידם
בתחילת יוני דיווחה החברה על הסכם מחייב שבמסגרתו מכר בעל השליטה ערי מרדכי סטימצקי את מרבית החזקותיו לאיש העסקים אלי נידם. נידם רכש כ-46.69% מההון תמורת כ-6.44 מיליון שקל (כ-90 אגורות למניה) בעסקה מחוץ לבורסה. בנוסף, מכר סטימצקי את יתרת אחזקותיו (כ-3.6%-4%) לחברת לארוס, שבבעלות יועציה המשפטיים של החברה, תמורת כחצי מיליון שקל.
נידם, בעל שליטה ב שוהם ביזנס, הגיע עם ניסיון בעסקאות נדל"ן ואנרגיה. השלמת העסקה העניקה לו שליטה אבסולוטית של למעלה מ-50% (במישרין ובעקיפין). המהלך מעלה תהיות לגבי התכנון של נידם לחברה.
מה באמת עושה החברה?
ביו דבש מתמקדת בפיתוח דבש קיטו מתורבת – מוצר שמבוסס על טכנולוגיה ביולוגית ומכוון לשוק הבריאות והדיאטות הנמוכות בפחמימות. החברה דיווחה על פיילוט שבו ייצרה כ-100 ק"ג של המוצר, ובימים האחרונים דיווחה על חתימת הסכם לייצור המוני עם יצרן מזון מורשה בישראל. ההסכם מותנה בקבלת תמיכה מרשות החדשנות, וה-IP נשאר בבעלות מלאה של ביו דבש. בשוק תוהים אם לא מדובר בצעד שימנע מהחברה להפוך למעטפת. לחברה אין עדיין מכירות משמעותיות. היא נמצאת בשלב המעבר מ-R&D לייצור מסחרי, ללא הכנסות קבועות וללא מוצר על המדפים.
דבש או עוקץ?
זהו בדיוק העוקץ בסיפור. השוק מתמחר חלום טכנולוגי, בעוד שהסיכונים גבוהים – רגולציה, תחרות, עלויות ייצור והצלחה מסחרית.
הדיווחים על חילופי שליטה והסכם הייצור הדליקו את המניה, שהראתה ימים של עליות של 30%-50% ויותר. שווי השוק זינק משמעותית, אך נותר עדיין צנוע יחסית (סביב עשרות מיליוני שקלים). משקיעים ספקנים רואים בכך סימן קלאסי של "שלד בורסאי" שמנסה בכל כוחו להימנע מגורל זה ולהפיח חיים בפעילות.
אלי נידם, כבעל שליטה חדש, צפוי להוביל את החברה לשלב הבא - בין אם דרך הרחבת הייצור, גיוסים נוספים או מיזוגים. השאלה הגדולה היא האם הפעם זה יהיה שינוי אמיתי או עוד פרק בתנודתיות האופיינית לחברות פוד-טק קטנות בבורסה הישראלית.
בשורה התחתונה, על הדבש - הפוטנציאל הטכנולוגי והחדשנות. על העוקץ - העדר פעילות מסחרית משמעותית, תלות במימון חיצוני ותנודתיות גבוהה. משקיעים יצטרכו להחליט אם הם קונים את הסיפור או מחכים לראיות בשטח.