טלטלת הריבית והקלה במפרץ: מפת הדרכים החדשה של השווקים הפיננסיים

השילוב בין מסרים נחושים של הבנקים המרכזיים בארה"ב וביפן לבין תפנית דיפלומטית דרמטית במזרח התיכון, משנה לחלוטין את מפת הסיכונים. כלכלני בנק ההשקעות יוליוס בר מנתחים את השפעות רוח ההקלה הגיאופוליטית, השינויים בשוקי האנרגיה, וההזדמנויות החדשות שנפתחות למשקיעים בתקופה תנודתית זו.

ההתקדמות הדיפלומטית במזרח התיכון והחתימה על הסכם הביניים בין ארה"ב לאיראן מפעילות לחץ כלפי מטה על מחירי האנרגיה בכלל, אך שוק הגז הטבעי מפגין עמידות גבוהה מהצפוי ומחיריו מחזיקים מעמד יחסית לנפט. האספקה מהמפרץ צפויה להתנרמל במהירות, כאשר קטאר כבר סיפקה תחזית לחזרה ל-50% מהרמות שלפני המשבר בתוך חודש, ול-80% בתוך חודשיים, מיד לאחר שהשיט במצר הורמוז יוגדר כבטוח. החזרה המהירה הזו לקיבולת מלאה ראויה לציון, במיוחד לאור העובדה שכמויות משמעותיות ממתקן ההנזלה הקטארי ניזוקו ודורשות תיקון ממושך. נראה כי ההתאוששות המהירה מתאפשרת הודות להשבתה מבוקרת בשלבים המוקדמים של הסכסוך, לצד התמריץ הכלכלי החזק של קטאר והסוחרים לנצל את המחירים הגבוהים.

בעוד שהסיכון הגיאופוליטי דועך וזעזוע ההיצע אינו בא לידי ביטוי בירידות חדות במלאים, תשומת הלב של השוק עוברת במידה רבה למזג האוויר. גלי חום כבדים באסיה מקפיצים את הביקוש לקירור ולחשמל, מה שמגביר זמנית את השימוש בגז בתחנות כוח ומסביר מדוע המחירים שומרים על יציבות. במקביל, עונת ההוריקנים בצפון אמריקה התחילה מוקדם מהצפוי. אמנם מהפכת פצלי השמן והגז הפחיתה את סיכוני ההפקה המקומית מאסונות טבע כאלו, אך צמיחת היצוא לאורך חוף המפרץ העלתה את הרגישות של השוק ברמה הגלובלית. המלאים באירופה נמצאים כעת בגירעון קל אך מתפתחים בהתאם לנורמות העונתיות, וביוליוס בר שומרים על עמדה ניטרלית וצופים כי המחירים ינועו לכיוון 40 אירו בטווח הקרוב.

מעבר לסוגיית האנרגיה, כלכלני הבנק מצביעים על תופעה רחבה ופחות מדוברת: שינויי האקלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים נושאים עמם השפעות אינפלציוניות משמעותיות. נכון לעכשיו, השפעות אלו ניכרות בעיקר בסקטור החקלאות ולא באנרגיה. בצורת קשה בארה"ב הובילה למחסור במרעה ולזינוק חד במחירי הבקר, נושא שמטריד את הצרכן האמריקאי כיום לא פחות ממחירי הדלק בתחנות השירות.

הפד הפיל, טראמפ ירים

בזירת המניות, הפדרל ריזרב אמנם הותיר את הריבית ללא שינוי, אך העביר מסר ניצי מהצפוי. כחצי מחברי הפד מעריכים כעת כי הריבית תהיה גבוהה יותר בסוף השנה, מה שהוביל לתמחור מחדש ומהיר של ציפיות הריבית, לזינוק בתשואות האג"ח הקצרות, ולירידות שערים במניות הטכנולוגיה והסגמנטים בעלי הרגישות הגבוהה לריבית. למרות זאת, הסנטימנט השתנה במהירות לטובה בעקבות חתימת הנשיא טראמפ על הסכם הביניים עם איראן לפתיחת מצר הורמוז. החוזים העתידיים התאוששו, מחירי הנפט ירדו, ותשואות האג"ח תיקנו חלק מהעלייה שנרשמה לאחר ישיבת הפד.

עבור משקיעי המניות, להסכם הדיפלומטי יש השלכות ארוכות טווח מעבר לראלי הקלה רגעי. ירידת מחירי האנרגיה מפחיתה את לחצי האינפלציה ומחלישה את הצורך בהידוק מוניטרי נוסף, דבר קריטי במיוחד עבור כלכלות אירופה ואסיה התלויות ביבוא אנרגיה יותר מאשר ארה"ב. עלויות אנרגיה נמוכות יותר תומכות בצרכנים, משפרות את רווחיות החברות ומסירות משקולת כבדה שהעיבה על הסנטימנט. החודשים הראשונים של שנת 2026 נשלטו באופן כמעט בלעדי על ידי קבוצה צרה של מניות שנהנו מבום הבינה המלאכותית, אך כעת, התנאים מבשילים להתרחבות בסיס התשואות ולגיוון של השוק במחצית השנייה של השנה, כאשר סקטורים שנפגעו באופן לא פרופורציונלי מהסכסוך צפויים לצמצם פערים.

המטבע היפני מתקשה למרות העלאת ריבית

אחת הנהנות המרכזיות מהסרת המשקולת הגיאופוליטית והאנרגטית היא יפן. כלכלני יוליוס בר סימנו את שוק המניות היפני כמטרת השקעה בולטת והקפיצו באופן דרמטי את יעד מדד הניקיי 225 מ-68,000 ל-75,000 נקודות. בעבר, מחירי האנרגיה הגבוהים אילצו את הממשלה המקומית לחוקק תקציב משלים בהיקף של 3.1 טריליון ין כדי להקל על העלויות, דבר שהגביר את החששות הפיסקליים והעיב על תחזיות הרווח של החברות. כעת, החששות הללו מתמתנים, והשוק צפוי לחזור למסלול התאוששות מהיר.

מעבר לכך, יפן נותרת חוליה קריטית בשרשרת האספקה הפיזית של תעשיית השבבים העולמית והמחשוב המתקדם, כך שהיא צפויה להמשיך להוביל וליהנות מהאצת ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית. זרז מרכזי נוסף בטווח הקרוב הוא פרסום מפת הדרכים הכלכלית לשנת 2026, שעשויה לספק פרטים על הוצאות ממשלתיות ב-17 סקטורים אסטרטגיים שזוהו על ידי ממשל טקאיצ’י. במקביל, הבנק המרכזי של יפן העלה את הריבית לרמה של 1.00% — הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 1995. הצעד, שהיה צפוי בשווקים, מלווה בעליית שכר ריאלי חיובית במשק ובנטייה של החברות לגלגל עלויות ביעילות, מה שמייצר להערכת האנליסטים פוטנציאל לשיפור משמעותי ברווחי הבנקים היפניים, הנסחרים כעת בתמחור מתון.

למרות הצעד ההיסטורי של הבנק המרכזי של יפן בהעלאת הריבית, ואף שהודיע כי יעצור את צמצום רכישות האג"ח הממשלתיות כדי לשקם את אמון המשקיעים, הין היפני לא הצליח להתחזק ונסחר ברמות של סביב 160 ין לדולר. הסיבה המרכזית לכך היא דבריו של המשנה לנגיד, אוצ’ידה, הממלא את מקומו של הנגיד אואדה השוהה בחופשה רפואית. השוק פירש את הצהרותיו כניטרליות ולא ניציות מספיק, מה שמותיר את פער התשואות בין ארה"ב ליפן רחב דיו כדי להמשיך ולתמוך בפוזיציות קארי טרייד ומכירת ין לטובת נכסים בריבית גבוהה יותר. נתוני הסחר האחרונים אף הראו מעבר לגירעון מסחרי בשל עלייה בערך היבוא, דבר המוסיף לחץ על המטבע המקומי.

עם זאת, בשוק האג"ח היפני ניכרים סימני שינוי חיוביים. יומיים לאחר החלטת הריבית, ועם חתימת ההסכם הדיפלומטי, עקום התשואות היפני החל להשתטח באופן שורי, כאשר מרווח התשואות ירד מ-130 ל-114 נקודות בסיס. המשמעות היא שהשוק מעריך שסיום זעזוע האנרגיה יפחית את פרמיות הסיכון לטווח הארוך ויוביל להוצאה פיסקלית נמוכה יותר של הממשלה. כעת, השווקים מתמחרים הסתברות גבוהה של כ-81.7% להעלאת ריבית נוספת ביפן עד סוף השנה. מנגד בארה"ב, עקומי התשואות השתטחו באופן דובי, ותשואות האג"ח לשנתיים זינקו בחדות, כאשר השוק מתמחר אפשרות להעלאת ריבית מוקדמת כבר באוקטובר הקרוב, בעקבות הצהרות ניציות חריפות במיוחד נגד האינפלציה מצד יו"ר הפד החדש עם כניסתו לתפקיד.