השפעותיה הכלכליות של מלחמת "שאגת הארי" באות לידי ביטוי בנתונים הרשמיים של מדינת ישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (ג’) את האומדן השני לחשבונות הלאומיים של הרבעון הראשון לשנת 2026, המציג תמונה מורכבת של המשק הישראלי תחת תנאי לחימה.
על פי הנתונים מנוכי העונתיות, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) רשם ירידה חדה של 3.8% בחישוב שנתי (ירידה של 1.0% בחישוב רבעוני לעומת הרבעון האחרון של 2025). מדובר בתפנית מגמה חדה לאחר שברבעון הרביעי של שנת 2025 נרשמה עלייה של 2.8% בתמ"ג. הירידה בתוצר לנפש הייתה חריפה אף יותר ועמדה על 5.0% בחישוב שנתי. בלמ"ס מדגישים באופן מפורש כי השינויים הדרמטיים ברבעון זה הושפעו בצורה מהותית מהמערכה הצבאית.
עם זאת, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (הרבעון הראשון של 2025), המשק עדיין מציג צמיחה קלה: התמ"ג עלה ב-1.5% והתמ"ג לנפש רשם עלייה מתונה של 0.4%.
המגזר העסקי נפגע; ענפי ההייטק והתקשורת מזנקים
התוצר העסקי רשם ברבעון הראשון של השנה ירידה של 5.2% בחישוב שנתי. מבט ממוקד על ענפי המשק השונים חושף פגיעה קשה בענפי הלואו-טק והשירותים הפרונטליים, לצד זינוק מרשים בענפי הטכנולוגיה:
ענף הבינוי ספג את המכה הקשה ביותר עם צניחה של 11.6% בחישוב שנתי.
ענפי המסחר, שירותי האוכל וההארחה רשמו ירידה חדה של 9.2% בחישוב שנתי.
ענפי התעשייה, הכרייה והחציבה התכווצו ב-4.6% בחישוב שנתי.
לעומת זאת, ענף המידע והתקשורת (ICT) הציג חסינות יוצאת דופן וזינק בשיעור מטאורי של 39.7% בחישוב שנתי (8.7% בחישוב רבעוני).
הציבור מהדק חגורות, ההוצאה הביטחונית מטפסת
ההוצאה לצריכה פרטית, המשקפת את רמת החיים והביטחון הכלכלי של אזרחי המדינה, ירדה ב-5.0% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 4.6% ברבעון הקודם. הצריכה הפרטית לנפש הצטמצמה ב-6.1%.
הירידה בצריכה מורכבת בעיקר מצניחה חדה של 10.2% בצריכה הפרטית השוטפת לנפש (הכוללת מזון, דיור, דלק ואחזקת בית). מנגד, נרשם זינוק מפתיע של 31.6% בחישוב שנתי ברכישת מוצרים בני-קיימה לנפש, לצד עלייה משמעותית ברכישת כלי תחבורה יבשתיים.
בגזרת הצריכה הציבורית נרשמה ירידה כוללת של 4.8% בחישוב שנתי. נתון זה משקף שתי מגמות מנוגדות לחלוטין: מחד, צניחה דרמטית של 26.9% בהוצאה לצריכה האזרחית (כאשר הקניות האזרחיות של הממשלה קרסו ב-44.4% בחישוב שנתי); מאידך, כצפוי בזמן מלחמה, ההוצאה לצריכה ביטחונית זינקה ב-9.6% בחישוב שנתי.
זינוק ביבוא, ירידה ביצוא השירותים
סך המקורות שעמדו לרשות המשק (תמ"ג + יבוא) ירד ב-2.9% בחישוב שנתי. יבוא הסחורות והשירותים רשם עלייה חדה של 19.9% בחישוב שנתי.