הבנק המרכזי של יפן (BOJ) העלה הבוקר את הריבית המרכזית שלו לרמה של 1% - הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 1995. המהלך תואם את תחזיות הכלכלנים ומשקף האצה בתהליך נרמול המדיניות המוניטרית שהחל בשנת 2024. זוהי העלאת הריבית הראשונה של הבנק מאז דצמבר האחרון, אז הועלתה הריבית ל-0.75%.
ההחלטה התקבלה ברוב של 7 מול 1, כאשר חבר המועצה, טואיצ’ירו אסאדה, היה המתנגד היחיד ותמך בהשארת הריבית ללא שינוי ברמה של 0.75%.
האינפלציה, המלחמה באיראן ותגובת השווקים
הידוק המדיניות מגיע על רקע התמודדותה של יפן עם חולשתו של המטבע המקומי (הין) ועלייה הדרגתית באינפלציה, המושפעת בחלקה מהמלחמה באיראן.
תגובת השווקים הפיננסיים לאחר ההחלטה: מדד הניקיי 225 עלה ב-0.46%. שער הין התחזק קלות לרמה של 160.22 ין לדולר. תשואות אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים טיפסו ב-3 נקודות בסיס לרמה של 2.615%.
במקביל, הבנק הודיע כי ימשיך לצמצם את רכישות אגרות החוב הממשלתיות (JGB) בקצב של 200 מיליארד ין בכל רבעון, עד לעצירת הצמצום וייצוב הרכישות החודשיות על 2 טריליון ין החל מאפריל 2027.
המאבק ביוקר המחיה ומחירי האנרגיה
לפי מדדי הבנק המרכזי, אינפלציית הצרכנים ביפן נותרה מתחת ליעד של 2%, בעיקר הודות לצעדי תמיכה ממשלתיים שנועדו להקל על נטל הוצאות האנרגיה של משקי הבית. עם זאת, בבנק מזהירים כי "גלגול העלויות הנובע מעליית מחירי הנפט הגולמי מתקדם בקצב מהיר יחסית בעסקאות בין חברות (B2B), מה שעלול להתגלגל בהמשך למחירי הצרכן במגוון רחב של מוצרים".
עדות לכך ניתן לראות במדד המחירים ליצרן (PPI) של יפן, שזינק במאי ב-6.3% – הקצב המהיר ביותר מזה למעלה משלוש שנים, המונע בעיקר מעליית מחושבת של עלויות האנרגיה.
מלכודת הין החלש
חולשתו המתמשכת של הין היוותה גורם מרכזי בהחלטה. למרות שבחודש מאי השקיעה הממשלה סכום עתק של 11.7 טריליון ין (כ-73.5 מיליארד דולר) בהתערבות בשוק המט"ח, הין נחלש מחדש, חצה את רף ה-160 ין לדולר ונסחר סביבו לאורך רוב חודש יוני.