הבנק המרכזי האירופי (ECB) העלה את הריבית לראשונה מזה קרוב לשלוש שנים. מדובר בתפנית דרמטית במדיניות המוניטרית של הגוש, המגיעה כתגובה ישירה לגל התייקרויות האנרגיה שחוללה המלחמה באיראן והמשבר החריף בנתיבי השיט במזרח התיכון.
נגידת הבנק כריסטין לגארד הכריזה על העלאה של 0.25% בריבית הפיקדונות בהתאם בתחזיות השוק ל-2.4%. זוהי העלאת הריבית הראשונה שמבצע הבנק מאז ספטמבר 2023, אז נאבקה אירופה באינפלציה שפרצה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. מאז חווה השוק סדרה של הרחבות והורדות ריבית, אולם כעת רכבת ההרים משנה שוב כיוון.
סגירתו הממושכת של מצר הורמוז חסמה כ-20% מאספקת הנפט העולמית, והקפיצה את מחירי חבית נפט מסוג ברנט אל מעבר לרף ה-120 דולרים.
הנתונים מאחורי ההחלטה: אינפלציה מדאיגה וצמיחה תקועה
ההחלטה להדק את החבל המוניטרי מגיעה לאחר שנתוני חודש מאי הציגו זינוק באינפלציה בגוש האירו לרמה של 3.2% – רחוק מיעד היציבות של הבנק שעומד על 2%. הכלכלנים ביבשת חלוקים בדעתם לגבי נחיצות המהלך, ורבים מזהירים מפני השלכותיו.
חלק מהכלכלנים הבכירים באירופה טוענים כי העלאת הריבית הנוכחית היא טעות קשה. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים הפעם אינם נובעים מביקוש יתר של הצרכנים (שניתן לצנן באמצעות ייקור האשראי), אלא ממשבר היצע חיצוני ועלויות אנרגיה כובלות המכבידות ממילא על משקי הבית והתעשייה.
עם זאת, נראה כי בכירי ה-ECB חוששים יותר מתרחיש שבו יואשמו שוב ב"הירדמות בשמירה" ובאיחור בתגובה, כפי שקרה במשבר האינפלציה של שנת 2022. המשקיעים ישאו כעת עיניים למסיבת העיתונאים של לג ארד, בחיפוש אחר רמזים: האם מדובר בצעד מניעתי חד-פעמי, או שמא זוהי יריית הפתיחה לסבב התייקרויות נוסף בספטמבר?
"תחזית האינפלציה התגברה"
"העלאת הריבית נעשתה עקב כך שהאינפלציה בגוש האירו זינקה מ-1.7% בתחילת השנה ל-3.2% בחודש מאי, וחלפה בדרכה על פני רמת היעד של 2%, ולמרות שהתוצר התכווץ 2 עשיריות ברביע הראשון של השנה, לראשונה מאז הרביע האחרון של 2022", אמר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי של בנק מזרחי-טפחות. "גם בניכוי סעיפי המזון והאנרגיה התגברה האינפלציה מ-2.2% בחודש ינואר ל-2.5% בחודש מאי, וכמו כן סעיפי השירותים במדד עלו 3.5% ב-12 החודשים האחרונים, מה שמצביע על כך שהאינפלציה בגוש האירו עדיין דביקה. זאת ועוד, ציפיות האינפלציה של משקי הבית עולות אף הן ובחודש אפריל הסתכמו ב-4%, פי 2 מרמת היעד.
"ככל שהצרכנים צופים אינפלציה גבוהה יותר, הם נוהגים להקדים את הוצאותיהם ובכך מקדימים למעשה את עליית האינפלציה בפועל. הגורם המרכזי להתגברות המהירה של האינפלציה הוא כמובן המלחמה במזרח התיכון ולחצי המחירים שבאו בעקבותיה – בפרט דרך ערוץ האנרגיה. הדבר בא לידי ביטוי, לא במפתיע, בתחזית הכלכלית החדשה של הבנק המרכזי של אירופה, כך שתחזית האינפלציה התגברה (תעמוד על 3.0% השנה, 2.3% בשנה הבאה ו-2% ב-2028) ואילו תחזית צמיחת התוצר הונמכה ל-0.8 אחוז בלבד השנה ו-1.2% בשנה הבאה. יצוין, כי לגבי ליבת האינפלציה - בניכוי מזון ואנרגיה - עומדת התחזית המעודכנת על 2.5% השנה ו-2.2% בשנה הבאה. בשני המקרים - ותחת שתי ההגדרות - האינפלציה לא תשוב לרמת היעד של 2% לפני 2028, מה שמנבא מדיניות מוניטארית זהירה מאוד בהמשך.
"לכך יש לצרף את האפשרות שהתמסורת ממחירי האנרגיה, הסחורות האחרות והשינוע למחירי המוצרים והשירותים לצרכן עדיין חלקית. לראיה, מדד המחירים ליצרן עלה כמעט 5% ב-12 החודשים האחרונים. במבט קדימה, מן הסתם סימני השאלה סביב המצב במזרח התיכון רבים ואי הוודאות עדיין גבוהה. מאזן הסיכונים נוטה כעת לאינפלציה גבוהה יותר ולצמיחה נמוכה יותר ביחס לתרחיש הבסיס.
"נכון, כלי הריבית לבדו לא יכול להתמודד עם תמהיל של התגברות אינפלציה והתמתנות צמיחת התוצר – מצב שבגרסתו החריפה יותר נקרא סטגפלציה, מה עוד שהמדיניות הפיסקאלית הנוהגת בגוש האירו מרחיבה ובכך תורמת ללחצי המחירים. לכן, מדובר בהחלטה של תעדוף וניהול סיכונים בשלב זה. לא ניתן לשלול העלאות ריבית נוספות בהמשך השנה ומכל מקום, לאחר תקופה ארוכה של סדר יום מקל, המדיניות המוניטארית בגוש האירו הופכת תלוית – נתונים ועשייה לנטות לכיוון המרסן".