בנק ישראל פעל במהלך חודש מאי בשוק מטבע החוץ "באופן נקודתי לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים" - כל תיאר זאת בנק ישראל.
מנתונים רשמיים שמפרסם הבנק עולה כי יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל זינקו בסוף חודש מאי 2026 לשיא של 238,681 מיליוני דולרים – גידול של כ-2,953 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם.
מדובר בפעם הראשונה שבה בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח לראשונה מאז 2022, ובניגוד למדיניות הבנק שלא להתערב בשוק המטבעות. יש לכך הסבר, בין היתר, כי טראמפ לא ממש אוהב התערבות מלאכותית במטבע על חשבון הדולר האמריקאי. עם זאת, נראה כי בעייה נקודתית שראה הבנק אילצה אותו להתערב.
מה עומד מאחורי הזינוק ביתרות?
העלייה המסיבית בהיקף היתרות מוסברת בשלושה גורמים מרכזיים, החושפים את הלחצים הכבדים שבהם נתון הדולר אל מול השקל התחזק:
שערוך יתרות מטבע החוץ (כ-2,685 מיליוני דולרים): חלק הארי של הגידול נובע משינויים בשווי התיק הקיים של בנק ישראל, בעקבות התחזקות מטבעות גלובליים אחרים ועליות בשווקים הפיננסיים בעולם שבהם מושקעות היתרות.
התערבות בשוק (כ-801 מיליוני דולרים): ברקע הצורך בטיפול נקודתי בשוק מטבעות החוץ כשברקע ייסוף (התחזקות) דרמטי ומהיר מדי של השקל, מאיים על רווחיות היצוא הישראלי והצמיחה במשק. לפי הודעת הבנק, הרכישות בוצעו באופן נקודתי במטרה "לשמור על המשך הפעילות הסדירה של השווקים".
קיזוז חלקי על ידי פעולות הממשלה (כ-721 מיליוני דולרים): הגידול ביתרות קוזז בחלקו בעקבות פעילות שוטפת של הממשלה במט"ח (כגון תשלום חובות או רכש ביטחוני בחו"ל).
זווית השוק: התערבות ישירה של בנק ישראל ברכישת דולרים נחשבת לכלי שמשתמשים בו במשורה, בעיקר כאשר השקל מתחזק בקצב שמייצר כשל שוק או מאיים באופן מיידי על היציבות הכלכלית. המשך ההתחזקות של המטבע המקומי מציב אתגר מורכב לקובעי המדיניות בירושלים ובתל אביב.