רובי ריבלין ויוחנן דנינו, ביטקור קפיטל<br>קרדיט: אושרי צילום
רובי ריבלין ויוחנן דנינו, ביטקור קפיטל קרדיט: אושרי צילום

חברת הפינטק והנכסים הדיגיטליים ביטקור קפיטל (Bitcore Capital) נמצאת במירוץ נגד השעון כדי להפוך לחברה ציבורית, ונראה שמבחינתה – האור הירוק כבר כאן. בהודעה רשמית ואופטימית ששחררה אתמול החברה לעיתונות, היא מציגה תמונה של חברה בשלה, רגע לפני פריצה הגדולה לשוק ההון המקומי דרך השלד הבורסאי של איירטאצ’ סולאר.

כך נראית הודעה לעיתונות הרשמית והחגיגית של החברה: "ביטקור קפיטל הודיעה כי השלימה גיוס הון בהיקף של 2.5 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים והעבירה את ההסכמים החתומים לחברת איירטאצ’. בכך השלימה החברה, מבחינתה, את התנאי המתלה האחרון הנדרש לצורך השלמת עסקת המיזוג בין הצדדים.

"בנוסף, עדכנה החברה כי הושלמה קבלת כ-80% מכספי ההשקעה האסטרטגית של Lava Foundation בהיקף של כ-2 מיליון דולר, אשר הופקדו בחשבון נאמנות ויועברו לחברה הממוזגת עם השלמת העסקה, בכפוף לתנאיה. עם השלמת העסקה צפויה ביטקור להתחיל את דרכה כחברה ציבורית עם כ-20 מיליון שקל במזומנים ובהון עצמי, לצד שותפויות אסטרטגיות ותשתית ניהולית שנבנתה במהלך החודשים האחרונים".

בין יחסי הציבור לאותיות הקטנות בבורסה

אין ספק שלביטקור יש סיפור מצוין למכור לשוק. החברה מציגה תוכניות גרנדיוזיות לתיווך בין נכסים דיגיטליים למערכת הבנקאית המסורתית, פיתוח מטבע יציב (Stablecoin) והלוואות מגובות ביטקוין. היא מביאה איתה נדוניה של שמות מהשורה הראשונה כמו הנשיא לשעבר רובי ריבלין והמפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו.

אבל כשמקלפים את הודעת היח"צ ומסתכלים על הדיווח המקביל שהוגש לבורסה, מגלים את הפיל שבחדר: הפער העצום בין הצהרות על עוצמה פיננסית לבין האקרובטיקה הנדרשת בשטח כדי להשיג כל שקל.

"כסף מובטח"? רק אם התנאים יבשילו

ביטקור מתגאה בהודעה לעיתונות כי "הושלמה קבלת כ-80% מכספי ההשקעה של קרן Lava". זוהי אכן התקדמות לעומת חודש מאי, אז רק 10% מהסכום ישבו בנאמנות. אולם, מדובר בקרן הרשומה באיי קיימן, והכסף כולו עדיין "נעול" בחשבון נאמנות ותלוי לחלוטין בהשלמת המיזוג כולו. נכון לעכשיו, דוחותיה הכספיים של ביטקור עדיין מציגים חברה בשלבי הקמה עם אפס הכנסות וגרעון בהון. השווי לפיו מופקדים הכספים (100 מיליון דולר לפני הכסף) עדיין מנותק לחלוטין מהערכת השווי הרשמית שניתנה למיזוג – 63.6 מיליון שקל בלבד.

המשקיעים הפרטיים דרשו כפתור מילוט מיידי

ביטקור חוגגת את גיוס ה-2.5 מיליון שקל כ"אבן הדרך האחרונה". מה שהיא משמיטה מההודעה לעיתונות הוא התנאי הנוקשה שהציבו אותם 10 משקיעים פרטיים כדי להסכים להזרים את הכסף הזה:

המשקיעים סירבו לקבל מניות "חסומות" לחצי שנה כפי שדורש החוק בהקצאות פרטיות. כדי לרצות אותם, נאלצו בעלי השליטה הנוכחיים של איירטאצ’ (יוזמה רביבים ויניר אלוש) לחתום על הסכם חסר תקדים שבו הם משאילים למשקיעים החדשים מניות אישיות, חופשיות ונזילות שלהם – ללא תמורה. משמעות הדבר היא שהמשקיעים שהביאה ביטקור לא נכנסו מתוך אמונה עיוורת בטווח הארוך; הם נכנסו רק כי ניתנה להם האפשרות למכור את המניות בשוק ולהיפגש עם המזומן מהיום הראשון, תוך עקיפת מגבלת החסימה החוקית.

צמא קריטי למזומנים

עבור ביטקור, השלמת הגיוס הנוכחי הייתה קריטית משתי סיבות: ראשית, זה היה תנאי מתלה בלעדיו המיזוג היה מתבטל (כפי שקרה להם בפברואר האחרון מול פליינג ספארק). שנית, הכסף הזה ישמש לתמיכה בפעילות השוטפת של החברה – מה שמעיד על כך שהחברה הייתה זקוקה לחמצן פיננסי מיידי כדי להגיע בכלל לקו הסיום של המיזוג.

שורה תחתונה, ביטקור קפיטל עושה עבודה שיווקית מצוינת ומצליחה לייצר מצג של "הצלחה מובטחת" וחברה ציבורית עתידית עם קופה של 20 מיליון שקל. עם זאת, הנדסת הפיננסים המורכבת מאחורי הקצאת המניות האחרונה מוכיחה שהשוק המקומי עדיין בוחן את החברה בחשדנות רבה. השמות הנוצצים בדירקטוריון והכסף באיי קיימן עשויים להספיק כדי להשלים את המיזוג, אך ברגע שהחברה הממוזגת תתחיל להיסחר, היא תימדד לפי ביצועים בשורה התחתונה ולא לפי הודעות לעיתונות. המבחן האמיתי של יזמי ביטקור מתחיל רק עכשיו.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש