השווקים בעולם מתחילים להבין שהמלחמה באירן היא לא אירוע שמתוחם לאיזור המזרח התיכון אלא אירוע כלכלי עמוק שעלול לשנות מחדש את כל סביבת האינפלציה והריבית הגלובלית. מה שנראה לפני חודשים בודדים כמו עולם שממשיך בהורדות ריבית, מתחיל להיראות עכשיו אחרת לגמרי. החוט המקשר בין כל ההעלאות המתוכננות היא, כמובן, האנרגיה.
המתיחות מול איראן, החשש מפגיעה בנתיבי הנפט במזרח התיכון והזינוק במחירי האנרגיה מתחילים לחלחל כמעט לכל פינה בכלכלה העולמית. ברגע שמחיר הנפט מסוג ברנט חוצה שוב את רף מאה הדולרים לחבית, מדובר כבר לא רק בבעיה של תחנות דלק אלא בלחץ רוחבי על שרשראות אספקה, ייצור, תחבורה, מזון, תעשייה ועלויות מימון. וזה בדיוק מה שהשווקים מתחילים לתמחר.
להערכת סוכנות האנרגיה הבינלאומית, גם אם מצר הורמוז ייפתח מחדש כבר מהחודש הבא, התאוששות ההיצע תהיה איטית ותימשך חודשים, בשל נזקי תשתית ומגבלות לוגיסטיות.
בימים האחרונים נרשמה מכירה אגרסיבית של אג"ח ממשלתיות בעולם: בארה״ב, ביפן, בבריטניה ובאירופה. המשקיעים מבינים שאם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים לאורך זמן, הבנקים המרכזיים יתקשו מאוד להוריד ריבית ובחלק מהמקרים אף ייאלצו להעלותה מחדש.
המספרים כבר מספרים את הסיפור, התשואה על אג"ח אמריקאיות לשנתיים עלתה מעל 4%.
יפן, שהתרגלה במשך שנים כמעט לריבית אפסית, רואה תשואות ברמות שלא נראו מאז שנות ה־90. בבריטניה השווקים כבר מתמחרים אפשרות להעלאות ריבית במקום הורדות. במילים פשוטות, העולם מתחיל לפחד שהאינפלציה חוזרת.
הבעיה היא שמשבר אנרגיה הוא אחד מסוגי המשברים הקשים ביותר לבנקים מרכזיים. כשמחירי האנרגיה עולים, כמעט כל דבר במשק מתייקר והיכולת להילחם בכך באמצעות ריבית מוגבלת יחסית. בנק מרכזי יכול לקרר ביקושים, אך הוא לא יכול להוריד את מחיר הנפט.
ב-50 השנים האחרונות, כמעט כל זינוק חד ומתמשך באנרגיה הוביל לעלייה באינפלציה. ככל שהמדינה תלויה יותר ביבוא אנרגיה, כך ההשפעה חזקה יותר. כמובן שאנרגיה היא לא הסיבה היחידה לאינפלציה, אבל לעיתים קרובות היא הטריגר הראשוני והמשמעותי ביותר שלה.
ובתוך כל זה, מעניין לראות שישראל נמצאת דווקא במקום מעט שונה. למרות המלחמה, למרות האתגרים הביטחוניים והלחצים הכלכליים, בישראל מדברים בעיקר על אפשרות להורדות ריבית, לא על העלאות. זה לא אומר שהמשק הישראלי במצב מושלם, אבל זה כן מעיד שביחס לעולם, ישראל מצליחה כרגע לצלוח את משבר האנרגיה בצורה טובה יחסית. יש לכך כמה סיבות - משק גז מקומי שמקטין חלק מהתלות באנרגיה חיצונית, השקל שמתחזק, צריכה פרטית שלא קרסה ומערכת פיננסית שעדיין מצליחה לשמור על יציבות יחסית גם בתקופת מלחמה.
בנוסף, בניגוד למדינות כמו יפן או אירופה, ישראל כבר חוותה סביבת ריבית גבוהה בשנים האחרונות, כך שחלק מהשפעת ההידוק המוניטרי כבר “נבלעה” במשק. אך אסור לטעות, ישראל אינה מנותקת ממה שקורה בעולם. אם מחירי האנרגיה ימשיכו לטפס, גם המשק הישראלי ירגיש זאת דרך היבוא, מחירי ההובלה וחומרי הגלם, מחירי המזון ועלויות ייצור ובסופו של דבר, גם דרך יוקר המחיה.
לכן, השאלה הגדולה כרגע איננה רק מה יעשו הבנקים המרכזיים אלא האם העולם עומד בפני משבר אנרגיה מתמשך, שכן אם מחירי הנפט יישארו גבוהים לאורך זמן, העולם עשוי לגלות מהר מאוד שהמאבק באינפלציה עדיין רחוק מסיום.
השורה התחתונה, למרות שהעולם כיום יעיל יותר אנרגטית ומבוסס יותר על שירותים וטכנולוגיה, נראה שעדיין, כמו בעשורים האחרונים, הגידור הטוב ביותר אל מול האינפלציה, היא השקעה בפרויקטי אנרגיה.
*הכותב הוא בנקאי השקעות המתמחה במימון תשתיות ונדל"ן, UYI Capital*