פרקליטות המדינה הגישה היום (א’) כתב אישום ובקשה לאישור הסדר טיעון נגד שר האוצר לשעבר, משה כחלון, בשל מעורבותו בפרשת חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט. כחלון, ששימש יו"ר פעיל של החברה הציבורית בין יוני 2021 ליוני 2022, יודה ויורשע בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. בשלב זה, הפרטים המלאים על העונש המוסכם במסגרת ההסדר, ובכלל זה שאלת הקלון, טרם פורסמו באופן רשמי.
הפרשה הזו ממחישה פעם נוספת את החשיבות המכרעת של שקיפות בשוק ההון. חובת הדיווח של חברות ציבוריות אינה עניין טכני או בירוקרטי, היא כלי ההגנה המרכזי של ציבור המשקיעים. כאשר בכירים בוחרים להסתיר מידע מהותי, הם פוגעים בליבת האמון של השוק הפיננסי.
השורה התחתונה: מה מיוחס למשה כחלון?
על פי כתב האישום, כחלון היה מודע לאי-סדרים כספיים חמורים ולחשד למעילה בהיקף של 5 מיליון שקל בסניף החברה בנצרת. למרות תפקידו הרם כיו"ר הדירקטוריון, שאמור לייצג את האינטרס של בעלי המניות מקרב הציבור, כחלון פעל במטרה למנוע או לעכב את הדיווח על הממצאים הללו למשקיעים ולרשויות.
במקום לחשוף את השחיתות מיד עם גילויה, המידע הוסתר, דבר שאיפשר לחברה להמשיך להציג מצג שווא לשוק. במסגרת הסדר הטיעון, כחלון צפוי להודות באחריותו לכשל הדיווח הזה, מה שיביא להרשעתו הפלילית.
בעלי השליטה והתסבוכת הגדולה: מרמה ב-50 מיליון שקל
בעוד שעניינו של כחלון מתמקד בעבירות הדיווח והסתרת המידע, כתבי האישום שהוגשו נגד בעלי השליטה בחברה - המנכ"ל לשעבר צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו - חושפים תמונה קשה ורחבה בהרבה של עבירות מרמה מתוכננות.
במרכז האישומים נגדם עומדת עסקת הקצאת מניות משנת 2020. לפי החשד, השלושה הובילו מהלך שבו הוקצו 2 מיליון מניות של יונט קרדיט הציבורית, בשווי של כ-50 מיליון שקל, לטובת החברה הפרטית שבבעלותם ולשני יועצים נוספים.
המטרה האמיתית: כיסוי חובות אגרות החוב (אג"ח) הפרטיים של בעלי השליטה.
השיטה: הצגת מצגי שווא ודיווחים כוזבים למוסדות החברה הציבורית, בסיועו של קצין הציות של החברה. המתווה שאושר בפועל במוסדות החברה היה שונה לחלוטין מהמהלך הפיננסי שבוצע בשטח, מה שאיפשר להם לקבל במרמה את המניות בשווי המדובר.
המשמעות לשוק: לקח כואב למשקיעים ולמנהלים
פרשת יונט קרדיט מצטרפת לשורה של כשלים בשוק האשראי החוץ-בנקאי בשנים האחרונות, ומציפה מחדש את בעיית הפיקוח והממשל התאגידי בחלק מחברות אלו. הבחירה של חברות רבות לגייס פוליטיקאים בכירים לשעבר לתפקידי מפתח, לעיתים קרובות כדי להעניק לחברה "תעודת הכשר" ציבורית ויוקרה, מתבררת לא פעם כחרב פיפיות.
עבור המנהלים בשוק ההון, המסר של הפרקליטות ורשות ניירות ערך הוא חד-משמעי: עצימת עיניים, הסתרת מידע ואי-דיווח בזמן אמת הן עבירות פליליות שגוררות כתבי אישום אישיים. עבור המשקיעים, זו תזכורת כואבת לכך שגם נוכחות של שמות מוכרים בצמרת הניהולית אינה מהווה תעודת ביטוח מפני כשלים ניהוליים חמורים או מעשי מרמה.
עו״ד ערן שחם שביט המייצג את איש העסקים שלמה אייזיק מסר: ״הפרקליטות והרשות הגיעו בתיק הזה למסקנה חד משמעית על הגשת כתבי אישום כנגד שומרי הסף בחברה הציבורית, וזאת בשל פעילותם ומעשיהם. בנוסף, גם נושאי המשרה בחברה, דמויות בכירות בעלות מעמד וניסיון מקצועי רב שנים, גם נאשמים בתיק. לכן, ההחלטה על הגשת כתבי האישום היתה חייבת להוביל למסקנה כי שלמה, שפעילותו בחברה היתה מינורית, עשה זאת רק בכפוף להמלצות שומרי הסף ונושאי המשרה. למרות, שחלק ממשי מטענותיו של שלמה כן התקבלו במהלך השימוע, עדיין עצם הגשת כתב אישום כנגד מירב שומרי הסף המקצועיים שכיהנו בחברה באותה העת, היו צריכים למנוע את הגשת כתב האישום נגדו. שלמה יילחם על שמו הטוב ויזוכה״.