חברים, בואו נעצור רגע ונערוך חשבון נפש לאומי. אם הצעת חוק מס דירה שלישית – אותה יצירת מופת חקיקתית שעברה את כל הוועדות, הקריאות, הלחצים, הסחבות והפשרות – בסופו של דבר נפלה בבג"ץ כמו עוף דודו על הרצפה, מה בדיוק גורם לוועדת השרים לח שוב שסבסוד משכנתאות דווקא יצליח? הסיכוי? אפס. אפס מוחלט.
אבל אל דאגה. בירושלים לא נותנים למציאות להרוס מסיבה טובה. אז מתכנסים, מדברים, מקימים צוותי עבודה, מכינים מצגות (שמישהו עוד צריך להדפיס), ומבזבזים זמן יקר של שרים, יועצים ומזכירים – זמן ששווה מיליונים מכספי משלם המסים – על חוק שכבר עכשיו ברור שהוא מיועד בעיקר לאוכלוסייה אחת: החרדים. כן, שם שיעור נוטלי המשכנתאות הוא הגבוה באוכלוסייה.
אבל מי סופר פרטים כאלה כשיש קואליציה להחזיק? זה כמו להמשיך להשקיע בסטארט-אפ שכבר שרף שלושה סבבי גיוס והמוצר שלו עדיין לא עובד – רק כי היזם הוא גיס של השר.
מס דירה שלישית לפחות ניסה להילחם במשהו – בשוק הדיור המעוות, בהשקעות ספקולטיביות. הוא נפל. עכשיו במקום ללמוד לקח ולהתמקד ברפורמות אמיתיות – כמו הורדת בירוקרטיה, שחרור קרקעות, או טיפול שורש בבעיית הדיור – אנחנו הולכים על "סבסוד" שוב . כלומר: לקחת כסף מהציבור הרחב (כולל זוגות צעירים חילונים ועובדים שמשלמים מס הכנסה גבוה) ולתת אותו, בעקיפין או ישיר, בעיקר למי שכבר מקבל הטבות עצומות אחרות.זה לא חוק דיור. זה חוק "תחזיקו לנו את הקואליציה עוד קצת".
ועדת השרים תתכנס לדייק את הנוסח, כאילו בג"ץ לא מחכה להם עם הפטיש מוכן. אולי הם חושבים שהפעם השופטים יגידו "נו, בסדר, הפעם זה חוק ח שוב , תנו להם". כי ברור ששופטי בג"ץ ידועים כסנטימנטליים במיוחד כשמדובר בסבסוד משכנתאות ממוקד.
בינתיים, זוג צעיר חילוני בתל אביב או במודיעין ימשיך לשלם משכנתא בריבית גבוהה, להתפשר על דירה קטנה, ולשמוע הרצאות על "סולידריות חברתית".
אז תודה, ועדת השרים. על הזמן היקר. על הדיונים המיותרים. ועל ההוכחה הניצחת שפוליטיקה ישראלית היא לא זירה של רעיונות, אלא משחק של לחצים, סקטורים והבטחות ריקות. הפעם הבאה שתתכנסו – אולי תדונו גם בהצעה לבנות מגדל אייפל על הר הבית. הסיכויים דומים, והמצגות כבר מוכנות.