בוונציה של השבוע האחרון, המציאות עלתה על כל דמיון מעוות. אייל וולדמן, מייסד מלאנוקס שנרכשה על ידי אנבידיה ואדם שהקדיש חלק ניכר מהונו ומרצו לגישור על הפער בין ישראלים לפלסטינים, מצא את עצמו מול המון זועם שקרא לעברו "רוצח".
האירוע הזה אינו רק עוד תקרית של חיכוך פוליטי, הוא משמש כראי מנפץ לצביעות המוחלטת ולבורות המזינה חלקים נרחבים מהמחאה הפרו-פלסטינית בעולם כיום.
הטרגדיה האישית והמוסר הכפול
ב-7 באוקטובר בתו, דניאל, נרצחה יחד עם בן זוגה בטבח במסיבת הנובה. למרות האובדן הבלתי נתפס, וולדמן לא הפך למטיף לשנאה. והנה, דווקא הוא - אדם שאיבד את היקר לו מכל בידי מרצחי חמאס ושנתן מכספו ומלבו לרווחת תושבי עזה - עומד בוונציה מול צעירים שצורחים לעברו "רוצח".
המקרה של אייל וולדמן הוא תמרור אזהרה. הצביעות בוונציה לא פגעה בוולדמן - היא חשפה את פניה המכוערות של התנועה שמנסה להשתיק את הקולות המתונים ביותר באזור.