המאבק על השליטה באחת מתחנות הכוח הפרטיות הגדולות בישראל עולה שלב. עמוס לוזון, בעל השליטה בחברת אלומיי-לוזון אנרגיה, הבהיר היום (ה’) לקבוצת הפניקס כי בכוונתו לפנות לערכאות משפטיות כדי לבלום את עסקת מכירת מניותיה בדוראד. לוזון טוען כי המכירה, שבוצעה לקבוצת מנורה ואדלטק, מתעלמת מזכויותיה החוזיות של קבוצת אלומיי-לוזון.
השורה התחתונה: למה זה קורה עכשיו?
עבור הפניקס, מדובר בניסיון לממש נכס משמעותי במחיר שנחשב גבוה, כחלק מאסטרטגיית ניהול ההשקעות של חברת הביטוח. אולם עבור עמוס לוזון, מדובר בהזדמנות להגדיל את האחיזה באסטרטגיה האנרגטית של ישראל. לוזון טוען כי על פי הסכם בעלי המניות ותקנון החברה, הפניקס מחויבת להציע לו את המניות בטרם מכירתן לצד שלישי. אם האיום ימומש, העסקה שנראתה סגורה עשויה להיגרר חודשים ארוכים לבתי המשפט, מה שעלול לעכב את תהליכי הפיתוח של תחנת הכוח.
זכות הסירוב: המוקש החוזי של העסקה
במרכז המחלוקת עומדות זכויות הסירוב הראשונה. אלומיי-לוזון מחזיקה כיום ב-33.75% ממניות דוראד. במייל חריף ששלח לוזון להנהלת הפניקס ולדירקטוריון דוראד, הוא טוען כי החברה שלו מעוניינת לממש את זכותה לרכוש את 10% המניות המוצעות (8.75% שיועדו למנורה ו-1.25% לאדלטק).
לוזון מבסס את דרישתו על סעיף 6 להסכם בעלי המניות וסעיף 16 לתקנון החברה. המסר שלו חד-משמעי: אי-שליחת הודעת רכישה רשמית לאלומיי-לוזון מהווה הפרה יסודית של ההסכמים, על כל המשתמע מכך מבחינה נזיקית ומשפטית.
מה מונח על הכף?
דוראד אינה רק תחנת כוח המייצרת 850 מגה-ואט בחוף אשקלון, אלא נכס עם פוטנציאל צמיחה משמעותי. החברה מקדמת כיום את הקמת "דוראד 2", תחנה נוספת שתייצר בין 650 ל-720 מגה-ואט נוספים. בעידן של ביקוש גובר לחשמל ומעבר לייצור פרטי, השליטה בדוראד שווה הרבה יותר מהסכום הנקוב בעסקה – היא שווה כוח בשוק התשתיות הלאומי.
הפניקס ביקשה לכנס את דירקטוריון דוראד עד 7 במאי כדי לאשר את העסקה, אולם נראה כי ללא פתרון מול לוזון, האישור הזה יהיה רחוק מלהיות פורמלי. כעת נותר לראות האם הפניקס תיסוג ותפתח בהתמחרות, או שתבחר להתעמת עם לוזון בבית המשפט, מה שעלול להשאיר את המניות ב"לימבו" משפטי לאורך זמן.