בשבועות האחרונים, בזמן שהעימות מול איראן נמצא במוקד החדשות, השקל הישראלי הציג עוצמה שהפתיעה רבים והגיע לרמות שיא של שלושה עשורים מול הדולר. בדויטשה בנק מנתחים את המגמה ומצביעים על כך שהכוח המניע מאחורי הזינוק אינו רק הסרת האיום הביטחוני, אלא מנגנון טכני רב עוצמה של הגופים שמנהלים את הפנסיות של כולנו.
גידורי המט"ח
כדי להבין את המושג, צריך לזכור שהגופים המוסדיים (חברות ביטוח וקרנות פנסיה) מחזיקים נכסים זרים בשווי של למעלה מ-300 מיליארד דולר. כאשר ערך התיק הדולרי עולה יחד עם העליות בשווקים, המוסדיים מבצעים פעולות "גידור" - למעשה הם מוכרים דולרים וקונים שקלים כדי לקזז את שווי התיק במונחי מט"ח על פי המדיניות.
על פי נתוני בנק ישראל, היקף הגידורים הללו זינק מ-66 מיליארד דולר באוגוסט האחרון ליותר מ-84 מיליארד דולר בפברואר. למרות הזינוק הזה, בדויטשה בנק מציינים כי יחס הגידור הנוכחי עומד על כ-28% בלבד, רחוק מאוד מרמת השיא של 50% שנרשמה ב-2022. המשמעות ברורה: למוסדיים יש עוד מקום רב להמשיך ולמכור דולרים כדי להגדיל את ההגנות שלהם, מה שימשיך לחזק את השקל.
ענף הביטחון וההייטק מאזנים את הגירעון
מעבר לפעילות המוסדיים, הדו"ח מציין גורמי תמיכה נוספים לשקל:
ייצוא ביטחוני וטכנולוגי: ישראל ממשיכה ליהנות מעודף בחשבון השוטף, כאשר הביקוש העולמי לנשק ולטכנולוגיה ישראלית נותר גבוה.
חולשת הדולר כ"מקלט בטוח": באופן מסורתי, בעתות משבר משקיעים בורחים לדולר. כעת, בדויטשה בנק מטילים ספק ביציבות התפיסה הזו, מה שמפחית את האטרקטיביות של המטבע האמריקאי. עם זאת, מבין המטבעות בעולם הדולר עדיין בגדר הכלה המכוערת שכן יתר האפשרויות לא אטרקטיביות.
האנליסטים של הבנק אינם מתעלמים מהסיכונים. המצב הגיאופוליטי נותר נפיץ, והמצב הפיסקלי של ישראל (הגירעון הממשלתי) הורע משמעותית בעקבות הוצאות המלחמה. עם זאת, להערכתם, היקף הנכסים הזרים העצום של ישראל והעודף החיצוני מצליחים לאזן את הגורמים השליליים הללו.
השורה התחתונה: יעד של 2.90 שקל לדולר
אחד הגורמים המעניינים בדו"ח הוא ההתייחסות לבנק ישראל. בעבר, הבנק המרכזי היה מתערב במסחר וקונה דולרים כדי לבלום את התחזקות השקל ולסייע ליצואנים. כעת, נראה שבנק ישראל מאפשר לשקל להתחזק, ככל הנראה מתוך הבנה שמטבע חזק עוזר למתן את האינפלציה על ידי הוזלת מוצרים מיובאים ודלק.
בעקבות הגעה מהירה ליעד הקודם (3.00 שקל לדולר), בדויטשה בנק מעדכנים כעת את התחזית כלפי מטה וקובעים יעד חדש של 2.90 שקל לדולר בטווח הקצר. אם התחזית תתממש, מדובר בבשורה חיובית לצרכן הישראלי מבחינת יוקר המחיה, אך באתגר משמעותי עבור חברות הייצוא שתקבוליהן בדולרים.