מיה דיינמיקס, המייצרת כלי שטח חשמליים זעירים, הציגה בדוחותיה לשנת 2025 הכנסות של 18.6 מיליון שקל. אלא שצלילה לביאורים מגלה כי רוב הסכום הזה הוא "הכנסה על הנייר" בלבד ושני שלישים מהסכום לא נגבו במזומן בעוד התזרים הורע פי 12 תוך שנה.
איך זה ייתכן? החברה עושה שימוש נרחב במנגנון חשבונאי מסוג Bill & Hold, המאפשר להכיר בהכנסה עוד לפני שהסחורה נמסרה פיזית ללקוח.
הזינוק בשימוש בשיטה: בעוד שב-2023 כלל לא נעשה שימוש בשיטה זו, ב-2024 היא היוותה 31% מההכנסות, וב-2025 היא כבר זינקה ל-67% מההכנסות.
למרות שב-2024 שיטת ה-Bill & Hold כבר היוותה שליש מההכנסות, הם לא סימנו זאת כ"עניין מפתח בביקורת". רק ב-2025, כשהשיטה הפכה לרוב המוחלט של ההכנסות, נוספה האזהרה לראשונה.
נכון לסוף 2025, מתוך חוב לקוחות של כ-13.5 מיליון שקל, כ-93% הם הכנסות שנרשמו אך הכסף טרם התקבל, וגם לא יתקבל עד שהכלים יימסרו בפועל.
"החור השחור" בתזרים המזומנים
בעוד ששורת ההכנסות צמחה ב-23%, דוח תזרים המזומנים, שאינו ניתן להינדוס, מספר סיפור שונה. שריפת המזומנים השוטפת של החברה זינקה מ-1.5 מיליון שקל ב-2024 ל-18.3 מיליון שקל ב-2025. ללא גיוס אג"ח להמרה בסך 40 מיליון שקל שביצעה החברה, המזומנים בקופה היו עשויים להתאפס תוך חודשים ספורים.
השותפה האמריקאית: הזמנות גדולות, ביצועים קטנים
בינואר 2024 התקשרה החברה בהסכם עם המפיצה האמריקאית Quadsolo, שהבטיח רכישת 25,000 כלים ב-75 מיליון דולר על פני 5 שנים. אולם, המציאות בשטח מעלה סימני שאלה.
אי-עמידה במינימום של 2,000 יחידות ב-2024 העבירה Quadsolo רק 3.3 מיליון דולר מתוך מינימום של 6 מיליון דולר (55%).
הזמנות "ממוחזרות": ביוני 2025 דיווחה החברה על הזמנת 1,000 כלים חדשים. רק בדיעבד התברר כי 353 מהם היו בכלל החלפה של הזמנה קודמת שנפסלה. בפועל, ההזמנה נטו היוותה רק 13% מהמינימום השנתי.
הסתירה הלוגיסטית: בעוד שההצדקה לרישום ההכנסות (Bill & Hold) היא "חוסר שטח פנוי אצל הלקוח", החברה עצמה פתחה מחסן בלוס אנג’לס עבור אותה לקוחה.
כובעים כפולים וניגוד עניינים
בעל השליטה ב-Quadsolo, אמיל מימרן, הוא גם משקיע ישיר במיה דיינמיקס. עובדה זו יוצרת מערכת תמריצים הפוכה: כלקוח, האינטרס הוא לקנות כמה שפחות; כמשקיע, האינטרס הוא להכריז על הזמנות ענק שיקפיצו את מחיר המניה. עד כה, החברה לא פירטה אם ההסכם אושר כ"עסקה עם בעל עניין" כנדרש בחוק.
ציר הזמן חושף כי הקשר בין המפיצה למיה דיינמיקס החל עוד לפני חתימת ההסכם הרשמי. בדצמבר 2023, כחודש בלבד לפני חתימת הסכם ההפצה הבלעדי, הצטרף אמיל מימרן (בעל השליטה ב-Quadsolo) כמשקיע ישיר בחברה.
בינואר 2024 נחתם ההסכם שסומן כ"פריצת דרך", אך הדוחות שפורסמו לאחר מכן חשפו את הפערים: באפריל 2025 התגלה כי 4.7 מיליון שקל הוכרו בשיטת Bill & Hold ללא פירוט נאות, וביוני 2025 דווח על הזמנת 1,000 כלים, שכאמור התבררה בחלקה כהחלפת הזמנה ישנה. השיא הגיע בדוח 2025, אז נחשף כי 67% מההכנסות לא נגבו במזומן והתזרים השלילי העמיק משמעותית.
שני כובעים, תמריצים הפוכים
בלב העסקה עומד ניגוד עניינים מבני המעלה שאלות לגבי הממשל התאגידי בחברה. אמיל מימרן פועל בשני כובעים מנוגדים: כבעל השליטה בלקוחה Quadsolo, האינטרס שלו הוא לצמצם רכישות ולחסוך במזומן; מנגד, כמשקיע מהותי ב מיה דיינמיקס, הוא נהנה מעליית ערך המניה המושפעת מדיווחים על הזמנות ענק. מצב זה יוצר תמריץ להכריז על "הזמנות על הנייר" שאינן מתורגמות לכסף בקופה.
בשורה התחתונה: המשקיעים במיה דיינמיקס צריכים לשאול את עצמם האם הם משקיעים בחברה שמוכרת כלים חשמליים, או כזו שמוכרת הבטחות על הנייר שמתקשות להפוך למזומן בקופה.
מחברת מיה דיינמיקס נמסר בתגובה: "לצערנו, הכתבה שפורסמה באתר "ספונסר" מכילה אי-דיוקים מהותיים, אשר נכתבו באופן מגמתי שאינו עומד בסטנדרט המצופה מגוף תקשורת כלכלי, ותיק ומוכר. טעויות אלו אינן רק עניין טכני, אלא עלולות ליצור תמונה מטעה ולהשפיע לרעה על החברה ועל ציבור המשקיעים. רצף הטעויות המופיע בכתבה אף מעיד על פער בהבנה הבסיסית של חלק מהנשואים בנדון.
"כך למשל, נכתב כי "הכסף טרם התקבל, וגם לא יתקבל עד שהכלים יימסרו בפועל" - אמירה זו מעידה על חוסר הבנה של מודל ה-Build & Hold, במסגרתו אין תלות בין מועד התשלום - הנגזר מתנאי התשלום והאשראי שניתנו ללקוח - לבין מועד המסירה הפיזית של הסחורה. במסגרת מודל זה, הסחורה מוחזקת במחסני החברה לבקשת הלקוח, גם לאחר שהתשלום (או חלק משמעותי ממנו) כבר התקבל והסחורה בעצם ברשותו. בדיקה בסיסית מול החברה הייתה מעלה כי חלק מהתשלומים אכן כבר התקבלו בפועל, בניגוד לרושם שנוצר בכתבה והיתרה תשולם בהתאם לתנאי האשראי שהוסכמו בין הצדדים בהסכם ההתקשרות.
"טעות נוספת מופיעה בהתייחסות למונח "מפתח ביקורת" בחוות הדעת של מבקר החברה ולא בדוחות החברה כפי שנכתב ואשר הוצג בכתבה כאזהרה שהייתה צריכה להיכלל כבר בשנת 2024. בפועל, מפתח ביקורת איננו אזהרה, אלא כלי מקצועי שמטרתו להפנות את תשומת לב הקוראים לנושאים שנבדקו לעומק על ידי רואה החשבון המבקר. יתרה מכך, התקינה הרלוונטית בנושא ’מפתח ביקורת’ נכנסה לתוקף רק בשנת 2025, והכללת מפתח ביקורת חייבת בכל חוות דעת של מבקר של כל חברה בתל אביב משנת 2025 ובנושא שנתון לשיקול דעתו של רואה החשבון המבקר. לפיכך, לא ייתכן כי נושא זה היה יכול להיכלל בדוחות לשנת 2024 כפי שהוצג בכתבה ובטח שזו אינה אזהרה. ההפך הוא הנכון – עצם הכללתו כמפתח ביקורת מעידה על כך שבוצעה בדיקה מעמיקה של הנושא, ולא מדובר באזהרה כפי שהוצג בכתבה.
"בנוסף, הכתבה מטילה דופי בשקיפות הדיווחים של החברה כשמצוין בהקשר של מפיץ החברה בארה"ב שהשקיע בה כי "עד כה, החברה לא פירטה אם ההסכם אושר כ"עסקה עם בעל עניין" כנדרש בחוק." – ככל שהעסקה אינה עסקת בעל עניין, החוק אינו דורש לציין זאת, ומעבר כך, בדיקה קלה היתה מגלה כי החברה אכן נתנה גילוי בדיווחיה לבורסה להיקף ההחזקות של המפיץ בזמן החתימה על העסקה עמו.
"לאור האמור, ובהתחשב בריבוי אי-הדיוקים ורצף הטעויות, איננו מוצאים מקום להתייחסות פרטנית נוספת לשאר אי-הדיוקים והטעויות שעלו בכתבה ומצרים על כך שהועלתה לפרסום ללא פנייה מבעוד מועד לחברה לקבלת התייחסות מקצועית לנטען בה."