פריים אנרג’י דיווחה היום על השלמת הקצאה פרטית לקבוצת מגדל ביטוח, שמשקיעה בה כ-80 מיליון שקל והופכת לבעלת עניין (5.33%). העסקה משקפת לפריים אנרג’י שווי של 1.5 מיליארד שקל אחרי הכסף, ומצטרפת להשקעות קודמות של הפניקס ומנורה שבוצעו בינואר האחרון.
עבור המשקיעים, מדובר בחיזוק משמעותי לקופת המזומנים של החברה, שתעמוד כעת על כ-580 מיליון שקל. הכסף מיועד להמשך פיתוח צבר הפרויקטים של החברה, הכולל בין היתר את המיזם השאפתני עם דלק ישראל להקמת מתקני אגירה בתחנות דלק. עם זאת, חשוב לציין כי מחיר ההקצאה למגדל (37.17 שקל למניה) נקבע לפי שער הבסיס מאמצע אפריל, מה שגילם באותה עת דיסקאונט של כ-5.3% על מחיר השוק.
פרויקט תפרח עובר לייצור מסחרי
במקביל למהלכים ההוניים, החברה מדווחת על התקדמות תפעולית: חיבור שלב א’ של פרויקט "תפרח" לרשת החשמל. מדובר במתקן סולארי קרקעי המשלב אגירה, שסיים את שלבי ההקמה והבדיקות.
המספרים שמאחורי פרויקט תפרח (שלב א’):
הספק ייצור: כ-18 מגה-וואט (DC).
קיבולת אגירה: כ-70 מגה-וואט שעה.
עלות הקמה: כ-87 מיליון שקל (מתוכם 13 מיליון שקל הון עצמי והשאר מימון בנקאי).
צפי הכנסות: כ-11.8 מיליון שקל בשנה הראשונה לפעילות מלאה.
רווח תפעולי תזרימי (EBITDA): כ-10.7 מיליון שקל.
הפרויקט נבנה על אדמות מושב תפרח החרדי, מה שהצריך התאמות טכנולוגיות והלכתיות כדי לעמוד בדרישות "חשמל כשר" לייצור בשבת. כלל החשמל מהפרויקט יימכר לחברת אנלייט לתקופה של 18 שנים, חוזה שצפוי להניב הכנסות מצטברות של כ-340 מיליון שקל לאורך חיי ההסכם.
הדרך ל-2028: שלב ב’ באופק
למרות החגיגיות בחיבור השלב הראשון, פריים אנרג’י עדיין נמצאת בתהליכי רישוי לשלב ב’ של הפרויקט. על פי הערכות החברה, השלב השני צפוי להתחבר לרשת רק בשנים 2027-2028. עם השלמתו, ההספק הכולל של האתר אמור להכפיל את עצמו ל-35 מגה-וואט עם קיבולת אגירה של 140 מגה-וואט שעה.
בשוק ההון נראה כי המודל של "ייצור מבוזר" (הקמת מתקני ייצור קטנים ובינוניים בקרבת הצרכנים) בשילוב אגירה, הוא מנוע הצמיחה המרכזי של החברה. מניית פריים אנרג’י הציגה ביצועים חזקים במיוחד בשנה האחרונה, כאשר בתי ההשקעות המסקרים אותה מעריכים כי החברה נמצאת בנקודת מפנה לקראת קפיצת מדרגה בתוצאותיה הכספיות, ככל שיותר פרויקטים יעברו משלב התכנון וההקמה לשלב ההפעלה המסחרית.
השורה התחתונה: פריים אנרג’י מצטיידת במזומנים מהמוסדיים ומצליחה להוציא לפועל פרויקטים מורכבים מבחינה רגולטורית. המבחן האמיתי יהיה עמידה בלוחות הזמנים של שלב ב’ ומימוש העסקה הגדולה עם דלק ישראל, שדורשת היקפי השקעה גבוהים משמעותית.