פרופ' אבי שמחון<br>קרדיט: ארן דולב
פרופ' אבי שמחון קרדיט: ארן דולב

היוזמה התורנית לסבסוד משכנתאות לציבור הרחב היא לא פחות מלעג לאינטליגנציה של הצרכן הישראלי, שקורס תחת נטל הריבית והאינפלציה. אך אל תטעו, חוסר ההיגיון הכלכלי כאן הוא לא טעות - הוא השיטה.

אין כסף, אין שוויון, יש פוליטיקה

הסיבה הראשונה והפשוטה ביותר לכך שסבסוד המשכנתאות לא יקרה היא תקציבית. במציאות שבה הגירעון מטפס והקופה הציבורית מדוללת בשל הוצאות המלחמה, אין שום מקור תקציבי ריאלי למימון המיליארדים הנדרשים למהלך כזה. משרד האוצר יודע זאת, בנק ישראל יודע זאת, וגם השרים יודעים זאת.

הסיבה השנייה היא משפטית-ערכית. גם אם בדרך נס יימצא התקציב, המהלך הזה צפוי להיבלם בבית המשפט העליון בשל חוסר שוויון קיצוני. לא ייתכן שציבור שלם של שוכרי דירות, צעירים שאין ידם משגת לקנות נכס, יממן מכיסו את החזרי ההלוואות של אלו שכבר מחזיקים בנכס. מדובר בעיוות כלכלי שמעמיק את הפערים החברתיים במקום לצמצם אותם.

המנגנון: לייצר חוק כדי שהוא ייפסל

השאלה המתבקשת היא למה הממשלה מקדמת חוק שסיכוייו לעבור אפסיים? התשובה טמונה באסטרטגיה של שימור שלטון דרך ייצור חיכוך. הממשלה הנוכחית מתמחה בהמצאת חוקים "בלתי עבירים" - החל מחוק עונש מוות למחבלים (שכבר קיים בגרסה מסוימת בדין הצבאי אך אינו מיושם מסיבות אופרטיביות) ועד לסבסוד הדיור.

המטרה אינה להיטיב עם הציבור, אלא לייצר מצג שווא שבו הממשלה "רוצה לעזור" אך "האליטה המשפטית" מונעת זאת ממנה. זהו הון פוליטי המבוסס על אשמה: יצירת נרטיב שבו בג"ץ הוא האויב של בעל המשכנתא הממוצע. כך, במקום לתת דין וחשבון על יוקר המחיה או על המצב הביטחוני, מפנים את האש לבית המשפט ומגייסים את המצביעים לקלפי תחת דגל המאבק במערכת.

ניהול הישרדות במקום ניהול מדינה

אחרי שלוש שנות לחימה, כשחמאס עדיין נושם, חיזבאללה מאתגר את הצפון ואיראן חוגגת את שרידותה, נראה שסדר העדיפויות בשלטון השתנה. המלחמה האמיתית של נבחרי הציבור היא על שרידותם הפוליטית.

בשורה התחתונה, לא יהיה החזר משכנתאות ולא יהיה שינוי דרמטי בענישה. הציבור מקבל הצגה בחינם, אבל על שחיקת האמון במערכות המדינה הוא משלם בריבית.

* הכותב נכלל בזכאים להטבה של הצעת החוק שלא תעבור.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש