שער הדולר-שקל שבר שיא היסטורי שלילי חדש כשהמטבע האמריקני יורד לרמה של 2.99 שקלים - רמה שלא נראתה מאז אפריל 1994, לפני יותר מ-32 שנים. מדובר באחד האירועים הדרמטיים ביותר בשוק המט"ח הישראלי בעשורים האחרונים, שמעיד על התחזקות חסרת תקדים של השקל מול הדולר.
רקע היסטורי: כשהדולר היה "זול"באפריל 1994 עמד שער הדולר על רמות של סביב 2.99–3.00 שקלים, בתקופה שבה כלכלת ישראל הייתה שונה לחלוטין. האינפלציה הייתה גבוהה יותר, בנק ישראל ניהל מדיניות ריבית שונה, והשקל עדיין היה מושפע מתקופת הייצוב של שנות ה-80. מאז אותה תקופה, הדולר עלה בהדרגה, הגיע לשיאים של מעל 4.9 שקלים בתחילת שנות ה-2000, ונע בין 3 ל-4 שקלים ברוב השנים.
הירידה מתחת ל-3 שקלים ב-2026 באה על רקע הסרת האיום האיראני ודיווחים על הסכם בלבנון. בפעם האחרונה שהדולר התקרב לרמה זו באופן משמעותי היה בסוף 2020 וב-2021, אך הוא לא ירד מתחת ל-3.00 שקלים באופן ברור ומתמשך מאז 1994-1995.
מה גרם לירידה החדה?
ההתחזקות המשמעותית של השקל נובעת משילוב של גורמים. מצד אחד, הריבית הגבוהה יחסית בישראל בשנים האחרונות, לצד התערבויות מדודות בשוק, תמכו בשקל. לזאת יש להוסיף את החוזק של כלכלת ישראל. למרות אתגרים גיאופוליטיים, המשק הישראלי הראה חוסן, עם עודף בחשבון השוטף, השקעות זרות גבוהות בהיי-טק והתאוששות מהירה יחסית. מהצד השני נרשמה חולשה של הדולר העולמי מול סל מטבעות מרכזיים בעולם בשל ציפיות להורדת ריבית על ידי הפד, אינפלציה מתונה יותר בארה"ב וסיכונים גיאופוליטיים. מעבר לכך, כניסה של השקעות זרות, תמיכה ממשלתית ורכישות של בנקים זרים - כל אלה הגבירו את הביקוש לשקל.
השלכות על המשק הישראלי
בצד החיובי הציבור בישראל והחברות במשק יהנו מירידת מחירי יבוא של דלק, מוצרי צריכה, אלקטרוניקה וחומרי גלם – מה שצפוי להוריד את האינפלציה ולהקל על יוקר המחיה. מעבר לכך, כוח הקנייה גבוה יותר מבעבר לצורך לחופשות בחו"ל, לימודים ולרכישות בינלאומיות.
אבל למטבע שני צדדים, כאשר בצד השלילי תרשם פגיעה ברווחיות חברות היצוא (היי-טק, תעשייה, חקלאות), שכן הדולר "זול" יותר מקטין את ההכנסות בשקלים. בנוסף יירשם לחץ על התעשייה המסורתית ועל התיירות הנכנסת.
בנק ישראל צפוי לעקוב מקרוב ואף להתערב ברכישת דולרים אם הירידה תהיה חדה מדי, כדי למנוע פגיעה קשה ביצואנים.
מה צופן העתיד?
אנליסטים בשוק המט"ח מעריכים שהשקל עלול להמשיך ולהתחזק בטווח הקצר, אך רמות של 2.90-2.95 שקלים לדולר נחשבות כבר לאזור של "שער תחתון" שייתכן שבנק ישראל לא יאפשר לו לרדת מתחתיו לאורך זמן. גורמים גלובליים - כמו החלטות הריבית של הפד, מצב הגיאופוליטיקה והתפתחויות בכלכלה האמריקנית - יקבעו את כיוון השער בחודשים הקרובים.
בינתיים, הציבור הישראלי חווה תחושה של "דולר זול" שמזכירה את שנות ה-90 - תקופה שבה הכלכלה הישראלית עברה טרנספורמציה דרמטית. האם זו התחלה של עידן חדש שבו השקל הופך למטבע חזק יותר בעולם, או רק תיקון זמני? השוק ימשיך לעקוב בדריכות. היסטוריה חוזרת - אבל הפעם עם שקל חזק בהרבה.