הדולר ממשיך להתרסק מול השקל ומגיע היום (ג’) לרמה סמלית של 3.00 שקלים בדיוק. זו הפעם הראשונה זה שנים ארוכות שהמטבע האמריקאי נוגע בקו הפסיכולוגי הזה, ומאיים כעת על "החלפת קידומת" - כלומר ירידה אל מתחת ל-3 שקלים. השקל, לעומת זאת, שובר שיאי חוזק חדשים וממשיך את המגמה העקבית של התחזקות שנמשכת כבר חודשים.
לפי הערכות בשוק המט"ח, הירידה החדה נובעת בעיקר משני גורמים מרכזיים: ציפיות גוברות לסיום המלחמה בעזה ולחזרה הדרגתית לשגרה כלכלית, לצד התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן.
השוק מתמחר תרחיש של רגיעה גיאופוליטית. ככל שהסיכונים הביטחוניים יורדים, משקיעים זרים ממהרים להזרים כספים חזרה לישראל.
גם ההשקעות הזרות גדלות נוכח אקזיטים גדולים בהייטק, רכישות של חברות טכנולוגיה ישראליות על ידי ענקיות אמריקאיות. רק בחודש האחרון נרשמו כמה אקזיטים בולטים ששפכו מאות מיליוני דולרים ישירות לשוק הישראלי.
במקביל, העליות החדות בוול סטריט משחקות תפקיד מרכזי. המוסדיים הישראליים – קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח – מחזיקים בתיקי השקעות דולריים גדולים. כשהשווקים האמריקאיים עולים, ערכם של הנכסים הדולריים עולה גם הוא. כדי לשמור על מדיניות ההשקעה המאוזנת (למשל, אחוז מסוים של חשיפה לדולר), הם נאלצים למכור חלק מהדולרים ולקנות שקלים.
התוצאה: היצע גדול של דולרים בשוק המקומי, מה שמוריד את שער החליפין.
השפעות על המשק: יתרונות וסיכונים
השקל החזק מקל על יבואנים וצרכנים, מוזיל דלק, מוצרי אלקטרוניקה וטיסות לחו"ל. עם זאת, הוא פוגע ביצואנים – במיוחד בתעשיית ההייטק, שמרבית הכנסותיה בדולרים. חברות ישראליות שמוכרות לארה"ב ולשווקים גלובליים מרגישות את הלחץ. הרווחיות בשקלים יורדת, והן צריכות להתמודד עם תחרות קשה יותר.
בבנק ישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות. למרות שהשקל החזק תורם לבלימת האינפלציה, יש חשש שירידה מהירה מדי של הדולר עלולה לפגוע בתחרותיות של המשק. בשלב זה הבנק המרכזי לא מתערב בשוק.
מה צופן העתיד? השוק ממשיך להתמקד בשני נתונים קריטיים: התקדמות במשא ומתן האמריקאי-איראני והאפשרות להפסקת אש מלאה בזירה הצפונית. כל התקדמות משמעותית בכיוון הזה צפויה להמשיך ולחזק את השקל. מנגד, כל התפתחות שלילית - כמו הארכת המלחמה או מתיחות גיאופוליטית חדשה - עלולה להפוך את המגמה במהירות.