חברת אינטל (סימול: INTC) חווה רנסנס שמעורר עניין רב בקרב האנליסטים, והמומנטום החיובי נשען על שני אדנים מרכזיים. ראשית, האסטרטגיה להפוך את חטיבת הייצור (Foundry) לישות עצמאית מתחילה לשאת פרי, כשהשוק מתמחר את הערך הטמון בה כאלטרנטיבה "מערבית" יחידה וריאלית ל-TSMC. שנית, ההתקדמות המרשימה בתהליך הייצור 18A - צומת טכנולוגי קריטי המקביל ל-1.8 ננומטר המשלב ארכיטקטורת טרנזיסטורים חדשה ואספקת כוח אחורית -- עשויה להחזיר לחברה את ההובלה הטכנולוגית שאיבדה בעשור האחרון, מה שיוצר אמון מחודש ביכולת הביצוע שלה.
בוול סטריט מצביעים על כך שאינטל נתפסת כעת כנכס אסטרטגי גיאופוליטי, הנהנה מרוח גבית של מענקי ממשל וחוזים ביטחוניים. השילוב בין שיפור הדרגתי בשולי הרווח לבין חדירה מואצת לשוק ה-AI PC מהווה נקודת מפנה, במיוחד לאחר שנים של ביצועי חסר (Underperformance) משמעותיים שבהם המניה נותרה מאחור בזמן שמדד השבבים (SOXX) שבר שיאים. האופטימיות נובעת מהערכה שהחברה צלחה את שלב הטרנספורמציה הקשה ביותר.
עם זאת, גורם הסיכון המרכזי הוא סיכון הביצוע (Execution Risk). אינטל מהמרת על כל הקופה עם ה-18A; כל עיכוב בלוחות הזמנים או קושי בהגעה לתפוקת ייצור (Yield) רווחית עלולים להוביל לנטישת לקוחות אסטרטגיים וללחץ תזרימי כבד, לאור ההוצאות הקפיטליות (CapEx) העצומות הנדרשות להקמת תשתיות הייצור החדשות.
*הכותב הוא מנהל תחום שוקי חו״ל בבנק מזרחי טפחות*