שוקי האג"ח בעולם ובארץ סיכמו בימים האחרונים רבעון סוער נוסף, כשהפעם במרכז ניצבת המלחמה באיראן שטרפה את הקלפים עם העלייה הניכרת שנרשמה בחוסר הוודאות בקשר לכיוון הכלכלה העולמית והפכה תוך זמן קצר את ציפיות הריבית והאינפלציה להמשך השנה בשווקים השונים ובישראל.
בדומה לשוק האמריקאי, 2026 נפתחה בישראל עם ציפיות לרגיעה יחסית באינפלציה ותחזיות כי תעמוד בסיכום שנתי סביב כ-1.8% והדבר תמך בירידת תשואות האג"ח באפיק השקלי הממשלתי ובביצועים משופרים שהציג ביחס לאפיק הממשלתי צמוד המדד.
במקביל, גיוסי עתק שנרשמו בשוק קרנות הנאמנות הישראלי וביקושים גבוהים מצד חברות הביטוח וגופי הפנסיה והגמל לאג"ח ישראליות הובילו להמשך ירידת התשואות בשוק ולסגירת מרווחים בין האפיק הקונצרני לבין האפיק הממשלתי.
חודשיים לאחר תחילת הרבעון, בסוף פברואר פתחה ישראל במבצע "שאגת הארי" ובמתקפה משולבת עם ארה"ב על איראן, ובדומה למבצע "עם כלביא" ביוני 2025, גם הפעם המהלך הצבאי הוביל לאופטימיות גדולה בקרב המשקיעים הישראלים ולעליות משמעותיות בשוק האג"ח המקומי, בדומה לכיוון שהציג שוק המניות.
ימים ספורים לאחר מכן, התחלת התקפות מצידה של איראן על שכנותיה באזור המפרץ הפרסי וחסימת מצר הורמוז למעבר אוניות הובילו תוך זמן קצר להכפלת מחירה של חבית נפט, מכ-60 דולר לכ-120 דולר. מאז, מחיר הזהב השחור אמנם ירד מרמת השיא שקבע, אולם הוא עדיין נסחר ברמות גבוהות משמעותית ביחס למחירו טרם המלחמה.
אמנם התרחיש המרכזי של שוקי ההון והאנליסטים מתחילת השנה נראה כיום כלא ריאלי, אולם הצפי שליווה את השווקים עם פתיחתה של 2026 לרגיעה ברמות האינפלציה גם הגביר את הציפיות בקשר להורדת הריבית, כך שהקונצנזוס הניח שלוש הורדות ריבית מצד בנק ישראל במהלך שנת 2026.
סיום מהיר של המלחמה או התפרצות אינפלציונית ממושכת?
התערערות המצב הגיאו-פוליטי הובילה תוך זמן קצר לשינוי חד בציפיות האינפלציה בשוק ההון, נוכח ההשפעה הרוחבית של הקפיצה במחירי הנפט על רמות המחירים של סחורות ושירותים שונים, ובהמשך לכך הובילה גם לשינוי בהערכות בקשר לשיעור הריבית בישראל, עם צפי כי זו לא תשתנה עד סוף השנה. זאת בעוד בשוק האמריקאי אף עלתה האפשרות להעלאת ריבית בהמשך השנה.
אולם גם תחת הציפיות החדשות בשוק ההון, השונות משמעותית מהציפיות שהוצגו בתחילת השנה, שוק החוב המקומי המשיך להפגין חוסן והדבר בא לידי ביטוי בצמצום פער התשואות בין האג"ח הממשלתי הישראלי לבין מקבילו האמריקאי.
כך, בסיכום רבעוני, אפיק האג"ח הממשלתי הציג עליות של עד 0.3% באפיק הממשלתי השקלי הקצר ובאפיק הקונצרני נרשמו עליות של עד 1% באג"ח שקליות בריבית משתנה, בשל השינוי בצפי להורדת הריבית במשק. בצד השלילי, האפיק הממשלתי לטווח ארוך ספג ירידת מחירים של עד 1.7% בשל עליית התשואות שהוזכרה מעלה וכן סבל ממגמה שלילית האפיק הקונצרני לטווח ארוך.
לראייתנו, שאלת המפתח שעל המשקיעים לבחון כעת קשורה לסביבת האינפלציה בטווח הזמן הבינוני והארוך, עם שני תרחישים מרכזיים הניצבים על הפרק - האחד התארכות המלחמה והתפרצות אינפלציונית ממושכת, בדומה למתרחש בתקופת סגרי הקורונה, או לחלופין, סיום מהיר של המערכה באיראן, רגיעה במחיר הנפט וחזרה לתוואי אינפלציה יורד.
במבט קדימה, תחת ההנחה שהמלחמה תסתיים, כלומר הפסקת האש שהוכרזה לשבועיים תישאר על כנה להמשך והפעילות בשוק תחזור לשגרה בטווח הקצר, אנו צופים תיקון כלפי מטה של מחירי הנפט וחזרה לציפיות אינפלציה שנתיות סביב רמה של כ-2%, לצד המשך תוואי הורדות ריבית לכ-3.5% עד סוף השנה, עם הורדה קרובה אפשרית כבר בחודש אוגוסט.
בהנחה ותרחיש זה יתממש כמתוכנן, הדבר מייצר לראייתנו עדיפות להארכת המח"מ של האג"ח הממשלתי השקלי בכדי ליהנות מירידת התשואות חזרה לרמה של טרום המלחמה וכן להארכת מח"מ האג"ח הקונצרני מאותה סיבה, כמו גם מהאפשרות לסגירה נוספת של מרווחי התשואה של האג"ח הקונצרני מול האג"ח הממשלתי המקביל.
*הכותב הוא מנהל השקעות במגדל שוקי הון*