המערכה האמריקאית נגד תעשיית השבבים של סין עולה מדרגה. הצעת חוק חדשה שהוגשה בקונגרס, תחת השם "חוק המאץ’" (Match Act), מבקשת להחמיר משמעותית את המגבלות על מכירת ציוד ייצור מתקדם לחברות סיניות. החדשות הללו שלחו ביום שני את מניית ASML, ספקית הציוד הקריטית ביותר בעולם לייצור שבבים, לירידות שערים.
השורה התחתונה עבור המשקיעים היא החשש מפני פגיעה אנושה באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של חברת הטכנולוגיה האירופית הגדולה ביותר - השוק הסיני.
לב הצעת החוק מתמקד באיסור מכירת מערכות ליתוגרפיה מסוג DUV (אולטרה-סגול עמוק). בעוד שהמערכות המתקדמות ביותר של החברה (EUV) כבר נמצאות תחת הגבלות ייצוא מחמירות, מערכות ה-DUV נחשבו עד כה ל"סוס העבודה" של התעשייה, המאפשר ייצור של מגוון רחב של שבבים פחות מתקדמים אך חיוניים.
חקיקה זו שואפת למנוע את הגעת הציוד הזה לרשימה של יצרניות שבבים סיניות מרכזיות, ביניהן: SMIC (יצרנית השבבים הגדולה בסין); Huawei (ענקית התקשורת); YMTC (יצרנית שבבי זיכרון); CXMT ו-Hua Hong.
ארצות הברית רואה ביכולת ייצור השבבים העצמאית של סין איום ביטחוני וכלכלי ראשון במעלה. על ידי פגיעה ביכולת של ASML לספק מכונות ליצרניות הסיניות, וושינגטון למעשה "מקפיאה" את היכולת של סין לשדרג את מפעליה הקיימים או להקים קווי ייצור חדשים.
עבור ASML, מדובר במלכוד פוליטי-עסקי. החברה ההולנדית מוצאת את עצמה במוקד העימות בין המעצמות, כאשר מחד היא מחויבת לרגולציה האמריקאית (בשל שימוש בטכנולוגיות שמקורן בארה"ב), ומאידך היא מאבדת נתח שוק משמעותי בסין, שהיווה בשנים האחרונות חלק ניכר מהכנסותיה.
ASML היא היצרנית ההולנדית היחידה בעולם של מכונות ליתוגרפיה בטכנולוגיית Extreme Ultraviolet, היא אחת החברות האסטרטגיות החשובות ביותר בתעשיית השבבים הגלובלית. המונופול הטכנולוגי שלה הופך אותה ל"שומר סף" של השבבים המתקדמים ביותר – אלה שמאפשרים את מהפכת ה-AI, מחשוב עתיר ביצועים וזיכרונות DRAM/HBM.
ASML היא לא רק חברת ציוד היא זרוע אסטרטגית של המערב במאבק הטכנולוגי מול סין. למה ASML בלתי ניתנת להעתקה? מכונת EUV היא פלא הנדסי: היא כוללת מאות אלפי רכיבים שמגיעים משרשרת אספקה גלובלית (כולל לייזר CO2 עוצמתי שפוגע בטיפות בדיל 50,000 פעמים בשנייה, אופטיקה מדויקת ברמת אטום מאת Zeiss, ומערכות בקרה מורכבות). ASML לא מייצרת את כל הרכיבים בעצמה – היא "מתזמרת" את השרשרת כולה. גם עם תקציבים ענקיים, סין (או כל מדינה אחרת) מתקשה לבנות את הידע המצטבר של 30+ שנה, את ההנדסה ואת האקוסיסטם.
התוצאה: ASML שולטת ב-100% משוק ה-EUV. מכונות Low-NA EUV עולות כ-200-400 מיליון דולר ליחידה, והדור הבא – High-NA EUV (שכבר נמצא בשלבי ייצור ראשוניים) – מגיע ל-350-400 מיליון דולר ומאפשר קפיצה ל-2nm ומטה.
ב-2025 רשמה ASML מכירות נטו של 32.7 מיליארד יורו, רווח גולמי של 52.8% והכנסה נטו של 9.6 מיליארד יורו (EPS של 24.73 יורו). החברה סיימה את השנה עם backlog עצום של 38.8 מיליארד יורו, כש-EUV מהווה מנוע הצמיחה העיקרי (+39% במכירות EUV).
תחזית 2026: מכירות של 34-39 מיליארד יורו (צמיחה של כ-12% במרכז הטווח), רווח גולמי 51%-53%. Q1/2026 צפוי להיות חזק: 8.2-8.9 מיליארד יורו.
הביקוש מונע בעיקר מ-AI: TSMC, Samsung, Intel ו-SK Hynix מזמינות מכונות EUV ו-High-NA כדי להאיץ ייצור שבבי AI. הכנסות מ-Installed Base (שירותים ושדרוגים) מספקות יציבות גבוהה.
סין והגבלות יצוא – הסיכון המרכזי
סין הייתה 33% מהמכירות ב-2025, אך ASML מצפה שהנתח יירד לכ-20% ב-2026. הצעת חוק אמריקאית חדשה (MATCH Act) עלולה להחמיר את זה עוד יותר
ההשפעה? שלילית קצרת טווח על ASML, אך הביקוש הגלובלי (בעיקר מטייוואן, קוריאה ויפן) סופג חלק גדול מהירידה. המונופול מבטיח שהלקוחות "המערביים" ימשיכו לקנות – והם אלה שמובילים את ה-AI.
זווית ישראלית – עקיפה אך משמעותית
עבור ישראל, העיכוב הסיני בטכנולוגיית שבבים מתקדמים משמר פער איכותי טכנולוגי בצה"ל ובתעשייה הביטחונית. חברות ישראליות כמו Nova, Camtek ו-Applied Materials נהנות בעקיפין מהביקוש הגלובלי לציוד מתקדם ו-ASML היא שחקן מרכזי בשרשרת האספקה העולמית.