הפקת הגז הטבעי ממאגר לוויתן חודשה אמש באופן סדיר, כך הודיעה מפעילה הקידוח, ענקית האנרגיה שברון. ההודעה מגיעה לאחר תקופה מתוחה של חודש וארבעה ימים שבהם המאגר המרכזי של ישראל עמד דומם. האישור שניתן על ידי הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות מסמן את סיומה של תקופת אי-ודאות, לא רק עבור שוק ההון המקומי, אלא גם עבור המדינות השכנות המסתמכות על הגז הישראלי, ובראשן מצרים.
עבור המשקיעים בשותפויות לוויתן, החדשות המרכזיות אינן רק החזרה לעבודה, אלא הניסיון להרגיע את החששות לגבי הפגיעה ברווחיות. על פי הערכה ראשונית של השותפות, להפסקת ההפקה הממושכת לא צפויה להיות השפעה מהותית על תזרים המזומנים הצפוי בשנת 2026.
כיצד חודש שלם ללא הכנסות לא פוגע בשורה התחתונה? התשובה טמונה בשוק הגלובלי. השותפות מסתמכות על תחזית מחיר הברנט (נפט מסוג Brent) העדכנית, שעלייתו מקזזת למעשה את אובדן ימי ההפקה.
כמו כן, השותפות בוחנת בקשת פיצוי מהמדינה.
הדינמיקה האזורית: בין אנרגיה לדיפלומטיה
אי אפשר לנתק את חידוש ההפקה מההקשר הגיאופוליטי. מצרים, הלקוחה המרכזית של גז מלוויתן, סובלת ממחסור חמור באנרגיה ומהפסקות חשמל יזומות. ההשבתה בלוויתן הגבירה את הלחץ על קהיר, מה שככל הנראה הדהד במסדרונות משרד האנרגיה בירושלים.
בעוד שההודעה הרשמית מתמקדת בהיבטים טכניים ואישורי הממונה, הרי שחזרתו של לוויתן לפעילות היא בראש ובראשונה אינטרס אסטרטגי לשמירה על היציבות האזורית ועל מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אמינה במזרח התיכון למרות המשך התקפת הטילים מאיראן.
למרות האופטימיות שמשדרות השותפות, חשוב לקרוא בין השורות. אמנם לא צפויה השפעה "מהותית" על התזרים המהוון (הערך הנוכחי של הכסף שיתקבל בעתיד), אך הדו"חות הכספיים הבאים יצטרכו להוכיח שההוצאות התפעוליות הכרוכות בהשבתה ובהפעלה מחדש אכן נספגו ללא פגע.
בנוסף, המשקיעים יבחנו מקרוב האם 33 ימי ההפקה שאבדו יפוצו באמצעות הגברת קצב ההפקה בחודשים הקרובים, או שמא מדובר בהכנסה שפשוט התפוגגה והוחלפה ברווח הון "על הנייר" כתוצאה מעליית מחירי הנפט.