בנק ישראל פרסם היום את דוחותיו הכספיים לסיכום שנת 2025, שנה שעמדה בסימן חזרה לשגרה מוניטרית והתחזקות המטבע המקומי. כבנק מרכזי, פעילותו של בנק ישראל אינה נמדדת בשורת הרווח וההפסד הרגילה, אלא ביכולתו לשמור על יציבות המחירים, לתמוך בצמיחה ולצמצם פערים חברתיים.
המאזן מתכווץ: השקל החזק נותן את אותותיו
בסוף שנת 2025 עמד מאזן הבנק על 820.5 מיליארד שקל, ירידה של כ-61.4 מיליארד שקל לעומת השנה הקודמת. מדובר בהתכווצות של כ-7%, הנובעת משילוב של מגמות בשוק המט"ח ושינוי במדיניות המוניטרית בארץ.
נכסים בחו"ל: עלייה דולרית, ירידה שקלית
סעיף הנכסים בחו"ל רשם ירידה של כ-47.6 מיליארד שקל. מעניין לגלות כי במונחים דולריים, יתרות המט"ח של ישראל דווקא גדלו, אך התחזקות השקל מול המטבעות הזרים גרמה לכך שערכם המתורגם לשקלים ירד משמעותית. ירידה זו קוזזה בחלקה בזכות רווחי שערוך (עלייה בשווי השוק של ההשקעות הזרות).
גם בזירה המקומית נרשמה ירידה של כ-13.7 מיליארד שקל ביתרת הנכסים. הסיבות לכך הן: פירעון הלוואות - תאגידים בנקאיים החזירו הלוואות מוניטריות שקיבלו מהבנק; פירעון של איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות שנרכשו על ידי בנק ישראל כחלק מצעדי החירום בזמן משבר הקורונה.
התחייבויות וספיגת נזילות
בצד ההתחייבויות, נרשמה ירידה מתונה יותר של כ-2% (כ-16.2 מיליארד שקל), לרמה של 846.8 מיליארד שקל. הקיטון נבע בעיקר מירידה בכלי הספיגה: פחות שימוש במק"מ (מלווה קצר מועד) ופקדונות זמניים (פז"ק) המשמשים את הבנק לוויסות כמות הכסף בשוק.
ירידה ביתרות לקוחות: קיטון בפיקדונות שמחזיקים הגופים השונים אצל הבנק המרכזי.
העובדה שהשקל התחזק השנה מול סל המטבעות הקלה על המאבק באינפלציה (שכן היבוא הפך לזול יותר), אך "עלתה" לבנק בירידה חשבונאית בערך הנכסים שלו. עבור האזרח הקטן, המאזן המכווץ הוא סימן לכך שהבנק המרכזי פחות "מתערב" בשווקים ויותר מתמקד בניהול השוטף של יציבות המחירים.