אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום (ב’) עדכון מדאיג לתחזיות הצמיחה של המשק הישראלי. מהמסמך עולה כי הנחות העבודה המוקדמות, שהתבססו על תרחיש של לחימה קצרה וממוקדת, כבר אינן רלוונטיות לנוכח המציאות הביטחונית המתמשכת בחזית הצפון ומול איראן. לקראת הודעת הריבית מצד בנק ישראל הערב לצד פרסום עדכון של חטיבת המחקר, עולה שאלה איזו תחזית תהיה חמורה יותר.
המציאות מכה בתחזיות: צלילה ברבעון הראשון
הנתון המטלטל ביותר בדוח נוגע להערכה שסיפק האוצר לרבעון הראשון של 2026, שצפוי להסתיים בצמיחה שלילית של 9.5% (במונחים שנתיים ושל 2.5% במונחים רבעוניים). מדובר בנסיגה משמעותית בפעילות הכלכלית, המוסברת בהשפעה הישירה של אירועי "שאגת הארי" והלחימה בלבנון על המשק.
באוצר מציינים כי בניגוד לאירועי עבר קצרים, שבהם הכלכלה הציגה התאוששות מהירה ("V-shape"), ככל שהאירועים הביטחוניים מתמשכים, יכולת השיקום של המשק נפגעת והחזרה לשגרה הופכת למורכבת ואטית יותר.
התרחישים החדשים: הצמיחה בסכנה
במשרד האוצר הציגו שלושה תרחישים מרכזיים לעדכון תקציב 2026, המבוססים על מועדי סיום הלחימה השונים:
תרחיש א’: סיום הלחימה באפריל 2026 יוביל לצמיחה שנתית של 3.8%.
תרחיש ב’: הימשכות הלחימה בלבנון עד סוף הרבעון השני תוריד את הצמיחה ל-3.5%.
תרחיש ג’ (הפסימי): לחימה עצימה מול איראן ולבנון עד סוף יוני תחתוך את הצמיחה לרמה של 3.3% בלבד.
לשם השוואה, בתחזית המקורית מנובמבר 2025, הציפייה הייתה לצמיחה של 5.2%. הפער הזה, בהיקף של קרוב ל-2 נקודות אחוז, משמעותו אובדן הכנסות של מיליארדי שקלים לקופת המדינה.
מבט ל-2027: הפיצוי יגיע באיחור
לצד הבשורות המורכבות לשנה הנוכחית, באוצר צופים אפקט של "קפיץ" בשנת 2027. ככל שהפגיעה ב-2026 תהיה עמוקה יותר, כך שיעור הצמיחה בשנה שאחריה צפוי להיות גבוה יותר (עד 6.1% בתרחיש הפסימי), כתוצאה מחזרה לפעילות מלאה וצריכה שנבלמה.
ניתוח: בין תקציב לביטחון
העדכון הנוכחי מגיע בוקר אחרי אישור תקציב 2026 שלא היה מוטה צמיחה. המשק הישראלי מפגין חוסן, אך "מס המלחמה" הופך כבד מרגע לרגע. הירידה בצמיחה מתרגמת באופן ישיר לבור בתקציב שצפוי לגדול גם אחרי קיצוצים בשירותים אזרחיים כדי לממן את עלויות הלחימה וצמצום הגירעון.
בתוך כך, מנכ"ל משרד האוצר אילן רום ביקש משר האוצר לפרוש מתפקידו עם השלמת אישור תקציב המדינה בכנסת.