הכנסת אישרה הלילה את תקציב המדינה לשנת 2026 כשבמרכזו הקצאת משאבים רחבים והוצאת שיא לצרכי מערכת הבטחון ברקע מבצע "שאגת הארי" והמערכה הרחבה מול איראן וחיזבאללה. תקציב המדינה יעמוד על כ-699 מיליארד שקל, ותקרת הגרעון העדכנית בשנת 2026 תהיה בשיעור של 4.9% מהתוצר.
לתקציב הבטחון יתווספו 32 מיליארד שקל והוא יעמוד על סך של כ-143 מיליארד שקל. ערב המלחמה, באוקטובר 2023, עמד תקציב הבטחון על סך של 65 מיליארד שקל.
התקציב כולל כספים קואליציונים בגובה של כ-7 מיליארד שקל. בבנק ישראל הלינו כי התקציב אינו מעודד צמיחה.
"חלק מהנחות התקציב הופכות להיות לא רלוונטית כמעט מהיום הראשון", כך לפי בנק הפועלים. "המלחמה נמשכת הרבה מעבר למה שהונח בתקציב, והיא אף הורחבה לצפון וכוללת גיוס מילואים של יותר ממאה אלף חיילים. בהינתן שאנו לא יודעים עד מתי תימשך המלחמה, כמעט בלתי אפשרי לייצר תחזית סבירה: מספיק שהמלחמה תימשך עד סוף חג הפסח, בכדי שהצמיחה השנתית כבר תפחת משלושה אחוזים ויתכן שאף הרבה מתחת לזה. בגלל הקרבה למלחמה ביוני 2025, קיימת נטייה לחשוב שהדברים חוזרים על עצמם, ושמייד עם סיום המלחמה יהיה ריבאונד כלכלי גדול שיפצה במידה רבה על תקופת המלחמה. אבל התנאים הגלובליים עתה הם שונים מאוד מאלו שהיו לפני שנה. אפקט העושר שנבע מעליות המחירים בשוקי המניות התהפך, אין ציפיות להפחתות ריבית, נטל המס צפוי להמשיך לעלות, כך שההנחה שנראה זינוק בפעילות עם סיום המלחמה רחוקה לדעתנו מלהיות ודאית.
"גם בהסתכלות לטווח הזמן הבינוני קיימת השפעה שלילית מצטברת של תקופת המלחמה. דוח בנק ישראל האחרון מציין לדוגמה שאוכלוסיית משרתי המילואים צמצמה את השתתפותה בשוק העבודה, והצעירים נוטים פחות לחפש עבודה קבועה. כלומר למלחמה יש השפעה על התאוששות המשק, הרבה מעבר לתקופת המלחמה עצמה. בתרחיש בו המלחמה נמשכת עוד מספר שבועות הממשלה תיאלץ לבצע קיצוצים והעלאות מסים בכדי למנוע מצב בו הגירעון יוצא מכלל שליטה – גירעון של 6% או יותר", כך כותבים בבנק הפועלים.
עוד כותבים בבנק ה פועלים, כי השווקים יבחנו בשלב הזה עד כמה הגירעון הוא זמני, וניתן לייחוס למלחמה ועד כמה הוא מבני. לממשלות בישראל יש רקורד חיובי, ובכלל זה לממשלה הנוכחית שביצעה התאמה תקציבית גדולה בתחילת 2025. מנגד מדובר בשנת בחירות, ובממשלה שלא מיהרה לקצץ בהוצאות שנויות במחלוקת. מדיניות זו עשויה לפגוע באמון המשקיעים, ותשואות האג"ח שעלו עד כה בעיקר בהשפעת המגמות בעולם, עשויים להמשיך לעלות בשל המצב הפיסקאלי.