פורסייט (Foresight), הדואלית מנס ציונה, פרסמה היום את דוחותיה לסיכום 2025, והתמונה שעולה מהם מוכרת היטב למשקיעים הוותיקים: פער עצום בין הרעש השיווקי והסופרלטיבים לבין המציאות החשבונאית. למרות דיבורים על "מומנטום חזק" ושותפויות עם שמות נוצצים כמו רנו, אאודי וסופטבנק, החברה עדיין רחוקה מלהוכיח מודל עסקי בר קיימא.
המספרים לא משקרים: ירידה בהכנסות, עלייה בהפסד
בעוד שהמנכ"ל חיים סיבוני מדבר על "מסחור מואץ", הנתונים היבשים מספרים סיפור אחר. ההכנסות השנתיות של החברה ב-2025 התכווצו ב-8.7% ועמדו על 398 אלף דולר בלבד – סכום מגוחך עבור חברה שנסחרת גם בנאסד"ק. לשם השוואה, מדובר בהכנסה חודשית ממוצעת של כ-33 אלף דולר בלבד מכלל הפעילות הגלובלית שלה.
ההפסד הנקי (GAAP) העמיק ל-12.1 מיליון דולר, לעומת 11.1 מיליון דולר ב-2024. המשמעות היא פשוטה: פורסייט ממשיכה לשרוף למעלה ממיליון דולר בחודש על פיתוח ושיווק, מבלי שהשוק מוכן לשלם על הטכנולוגיה שלה סכומים משמעותיים בשלב זה.
ה"גזר" התורן: יפן, הודו ואאודי
כדי להמתיק את הגלולה המרה של הדוחות, פורסייט שולפת את הארסנל הרגיל של הודעות על "הסכמי פיתוח" וניסויים:
הסכם ביפן: החברה מדווחת על חוזה עם יצרנית יפנית שצפוי להניב 250 אלף דולר ב-2027. עבור המשקיעים, הבטחה להכנסות בעוד שנתיים היא "כסף על העץ".
הניסוי עם רנו: הניסוי בצרפת אמנם הסתיים בהצלחה, אך כרגע הוא מוגדר כ"דיונים מסחריים". בהיסטוריה של פורסייט, "דיונים" לא תמיד הבשילו לצ’קים.
אאודי: החשיפה לצוותי ההנדסה של אאודי היא ללא ספק הישג תדמיתי, אך ללא חוזה מחייב, מדובר בעוד מצגת מוצלחת בדרך לעוד רבעון של הפסדים.
מכונת שריפת מזומנים בחסות ה-V2X
חברת הבת איי-נט (Eye-Net), שגייסה בדצמבר 3 מיליון דולר לפי שווי של 55 מיליון דולר "לפני הכסף", היא כרגע המנוע המרכזי של החברה. הגיוס הזה סיפק לפורסייט חמצן זמני, אך הוא כולל מנגנוני הגנה למשקיעים (Antidilution) והנפקת אופציות, מה שעלול לדלל את בעלי המניות הקיימים בעתיד.
השוק כבר למד שבתחום האוטוטק, הדרך מהוכחת היתכנות (POC) לייצור המוני היא ארוכה, יקרה ורצופת מכשולים. פורסייט ממשיכה למכור חזון על עולם ללא תאונות דרכים, אך בינתיים היא בעיקר "מצליחה" בייצור הפסדים עקביים.
בשורה התחתונה, פורסייט נכנסת ל-2026 כשהיא נשענת על המוניטין של שותפותיה הגדולות, אך עם קופה שמתרוקנת והכנסות שלא מדגדגות את הוצאות התפעול. ללא חוזה ענק ומיידי שישנה את כללי המשחק, החברה תאלץ להמשיך ולהישען על שוק ההון כדי לשרוד.