דיווחים בתקשורת מאותתים על סיכוי גבוה יותר, נכון להיום, להמשך מגעים - במתכונת כלשהי - בין ארצות הברית לבין איראן, מאשר חזרה ללוחמה עצימה, בתום חמשת ימי ההפוגה שהנשיא טראמפ הכריז. על רקע זה, אנו עדים, ביממה האחרונה, לעליות שערים בשוקי המניות, בדגש על שוקי אסיה ובהולכת טוקיו, שעולה הבוקר 3%. מדינות האזור תלויות בייבוא הנפט ולכן ההתפתחויות האחרונות מעודדות מאוד מבחינתן; זאת, בנוסף לשיפור של הסנטימנט הכללי.
גם שוקי הנפט - במוקד הסכסוך - מגיבים חיובית ומחיר חבית ברנט - הרגישה יותר להתפתחויות האזוריות - מאבד 4.7%.
בדומה, מדד הדולר שב לרדת, נוכח קיטון של הביקוש לו בתור מטבע חוף מבטחים ומשום שיישוב אפשרי של הסכסוך - או לפחות ירידה של רף המתיחות - תגרע מהצורך בו בתור מטבע חוף מבטחים.
החוזים על מדדי המניות של ארצות הברית עולים כעת וכך גם לגבי שוקי המניות הראשיים של אירופה, אם כי עוצמת העליות פחותה מזו של שוקי אסיה.
עם זאת, סביר להניח כי הימים הקרובים יתאפיינו בתנודתיות גבוהה מהרגיל של השווקים השונים, תוך תגובות עצימות להתפתחויות תוך כדי ימי המסחר. הדריכות גבוהה, מפלס החששות ירד רק חלקית והמשקיעים ערים לנזילות הגבוהה של המצב.
חומרת העימות שקדמה למגעים הנוכחיים מצריכה זהירות. בצד דיווחים מעודדים, כגון הדיווח של ניו יורק טיימס לפיו ארצות הברית שלחה לאיראן מסמך בן 15 נקודות ליישוב המשבר, יש גם דיווחים על שיגור של 2,000 חיילים נוספים מארה"ב לאזור ואיראן, מצידה, הקפידה עד כה להכחיש מגעים מתקדמים בינה לבין ארה"ב. לכך יש לצרף גישה לוחמנית יותר מצד המפרציות בימים האחרונים.
בנפרד, עוקבים בשוקי חו"ל אחר המשך המערכה בין ישראל לחיזבאללה. גם לכך עשויות להיות השלכות גלובאליות על סנטימנט ההשקעות. תנועה נפרדת של שני הצירים הללו - האיראני והלבנוני - לא מהווה התפתחות חיובית מבחינתם.
בתווך, עוקבים השווקים גם אחר התנהלות סין - הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, עם עניין רב בנפט המיוצא מאיראן דרך מצרי הורמוז - כשברקע המתנה לפסגה בין מנהיגי שתי המעצמות, שתמקד לא פחות תשומת לב מהסכסוך לקראתה ובעקבות תוצאותיה.
השוק נוטה, לא במפתיע, לייחס משקל גבוה יותר לצד החיובי, מה עוד שמדינות רבות ועבדות משקל נוטלות חלק פעיל בניסיונות לפתור את הסכסוך. ככל שהמערכה הופכת כוללת ומקיפה יותר - כך מתרבים הערוצים האפשריים לפתרונות. עדיין, אין להתעלם משורה של קשיים, מוקשים ואתגרים שעוד עשויים להשפיע על ההמשך.
כפועל יוצא, אני מניח כי ברוב השווקים אכן יתרחש תיקון בהשוואה לרמות שקדמו לפרוץ העימות. כך, במקרה של שוק הנפט, סביר להניח כי המחירים יוסיפו להיות 20-10 דולרים לחבית מעל רמות המוצא. מחירי הזהב והמתכות היקרות האחרות החלו לרדת עוד טרם העימות, אך גם הם יוסיפו, להערכתי, לגלם צורך להחזיק משקל יתר של נכסי חוף מבטחים כל עוד המגעים מתנהלים, כשנוכח עמדות הפתיחה המרוחקות כל כך, המגעים הללו עשויים בהחלט להתארך.
אשר לשוק המניות, אני מעריך שתשומת הלב תשוב, חלקית, לנושאים כמו צמיחת התוצר של ארה"ב - שהתמתנה מאוד ברבע האחרון של השנה שעברה ונראה כי תמשיך להפגין חולשה ברבע הראשון של 2026 - וכמובן ריבית ה-Fed והגירעון התקציבי המאמירה של ארה"ב, הנתונה, בנוסף, לשנת בחירות אמצע. עם זאת, כל עוד הסכסוך האזורי לא נפתר - ולנוכח השלכותיו על שורה של מדינות ושוקי מפתח - הוא ימשיך לעמוד בראש סדר היום.
אחת התופעות המעניינות הכרוכה בכך שתשומת הלב המדינית, הצבאית והכלכלית נתונה לסכסוך אחד - רחב וחריף ככל שיהיה - הינה שנושאים אחרים, שבכל מצב רגיל היו עומדים בראש סדר היום, נדחקים הצידה. בהקשר זה, העיסוק המוגבר בשאלת ה-AI, צרכי המשאבים הגדלים והולכים שלה והוצאות ההון האדירות של החברות הגדולות - בעידן שהריבית עדיין גבוהות ומתקשות לרדת - טלטל את שוקי המניות בחודשים שקדמו לפרוץ העימות, בפרט שסמוך לתחילתו הסתיימה עונת הדוחות. סיום קרוב של הסכסוך - אם אכן - יקרב את השווקים לעונת הדוחות הבאה וישיב את הסוגיות הללו לסדר היום. גם ערוץ זה עשוי להוות מקור לתנודות ניכרות בהמשך השנה.
*הכותב הוא כלכלן שווקים בנק מזרחי-טפחות*