המלחמה הנמשכת מול איראן משנה את תמונת המצב בשווקים הפיננסיים. בין השפעותיה הבולטות נכללים הזינוק במחיר הנפט וחששות גוברים לעלייה ניכרת ברמות האינפלציה בכלכלות השונות, חששות המובילים להשהיית מהלכי הורדות ריבית מצד בנקים מרכזיים רבים. רק לשם המחשה, לפי הערכות נראה שכ-20% מהיצע הנפט העולמי משובש, רמות השיבוש הגבוהות ביותר מאז מלחמת העולם השניה.
אבל מחירי הנפט הם רק ההתחלה. מעבר לעליית מחירי הנפט, סגירת מצר הורמוז עלולה להוביל לשיבושים בשרשרת האספקה גם לגז טבעי נוזלי והשפעות המשנה יורגשו בתחומי סחר שונים ביניהם פלסטיק, דשנים, תרופות ואפילו טקסטיל. וכשההיצע יורד, את זה כולנו מכירים, אז המחיר עולה.
תשתיות – נכס אסטרטגי למשקיעים בעולם של חוסר וודאות
המלחמה והזעזועים בשוקי האנרגיה מחזירים את המשקיעים לשאלה הבסיסית ביותר: איפה ניתן למצוא יציבות בעולם של תנודתיות? התשובה, יותר ויותר, נמצאת בתשתיות.
בעוד שמחירי האנרגיה מזנקים, נתיבי סחר מתערערים ואי הוודאות גוברת, השקעות בתשתיות דוגמת חשמל, אנרגיה, תקשורת ונכסים רגולטוריים לא רק שומרות על ערכן, אלא אף נהנות מרוח גבית. הסיבה: הן לא רק נכסים. הן מנגנוני הגנה מובנים.
משבר שיוצר הזדמנות
המשבר הנוכחי מדגיש עד כמה העולם עדיין תלוי באנרגיה ובשרשראות אספקה פיזיות. כ־20% מצריכת הנפט העולמית עוברת דרך מצר הורמוז, מה שהופך כל הפרעה שם לאירוע בעל השפעה גלובלית מיידית.
במקביל, פגיעה בתשתיות גז טבעי נוזלי במפרץ עלולה לגרוע עד לכ- 17% מהייצוא הקטארי למשך שנים, מה שמהווה תזכורת לכך שתשתיות הן גם צוואר בקבוק וגם נכס אסטרטגי המהווה מנוף גיאופוליטי.
דווקא בתוך הסביבה הזו, תשתיות הופכות ליעד השקעה מבוקש: הן נהנות מביקוש קשיח, מהגנה רגולטורית ומיכולת לגלגל עלויות לצרכנים.
מנגנוני ההגנה: איך תשתיות מגדרות את עצמן
1. רגולציה תומכת - חלק גדול מהתשתיות (בעיקר רשתות חשמל) פועלות תחת מודל שבו התשואה נקבעת על בסיס עלות ההון. במילים אחרות - גם כשהמחיר עולה אפשר לגלגל עלויות לצרכן. לכן, גם בתקופות של אינפלציה נכסים אלו פחות נפגעים.
2. חוזים לטווח ארוך – נכסי תשתיות רבים פועלים תחת חוזים של עשרות שנים דוגמת תחנות כוח, Data Centers עם שכירות ארוכה, רשתות תקשורת ועוד כך שנוצר תזרים מזומנים צפוי, שמנותק יחסית מתנודתיות השוק.
3. הגנה מפני אינפלציה – בחלק גדול מחוזי נכסי תשתית קיימת הצמדה למדד. המשמעות: כאשר מחירי האנרגיה עולים גם ההכנסות עולות. ובמילים אחרות: מה שפוגע ברוב החברות דווקא מחזק תשתיות.
4. ביקוש קשיח לשירותים חיוניים - חשמל, אינטרנט, מים ותחבורה הם לא מוצרי מותרות. גם כאשר המחירים עולים, הביקוש אליהם נשאר יציב יחסית. אפילו עלויות הובלה גבוהות יותר (כמו בספנות) נוטות לרוב להוות רק אחוזים בודדים ממחיר המוצר הסופי, ולכן אינן פוגעות דרמטית בביקוש.
5. פיזור – ניתוחים של קרנות השקעה תשתיות גלובליות מדגישים כולם את העצמאות האנרגטית של ארה"ב לעומת החשיפה של אירופה ואסיה למחירי הייבוא. השקעה בקרנות תשתיות עשויה להוביל לפיזור לא רק בין איזורים גאוגרפיים, אלא גם בין מקורות אנרגיה שונים ומודלים עסקיים אחרים.
המרוויחות הגדולות, ואלו שלא
המשבר הנוכחי מחזק את המעבר לאנרגיה ירוקה ולכן ניתן להכתיר את תחום האנרגיה המתחדשת כזוכה הגדולה של המצב הנוכחי.
גם תחום רשתות החשמל והתשתיות הדיגיטליות צפויים להמשיך ולצמוח כחלק ממגמות עולמיות, בין היתר על רקע הביקוש ל-AI ומודלים חוזיים שמגינים על הרווחיות.
יחד עם זאת, כמובן שלא כל התשתיות חסינות באותה המידה. כך למשל, ייצור חשמל מגז או שימוש בגז טבעי נוזלי כמו גם שדות תעופה חשופים לעליית מחירים, ביקוש יורד ותחרות. גם כאן, ברוב המקרים קיימים מנגנוני הגנה חלקיים.
לסיכום, בעולם שבו אנרגיה הופכת לכלי מדיני ופוליטי, שרשראות האספקה מתערערות והאינפלציה מרימה ראש, תשתיות הן לא רק השקעה “דפנסיבית”. הן הופכות לנכס אסטרטגי המשלב יציבות תזרימית, הגנה חוזית וחשיפה למגמות ארוכות טווח, ובעיקר, הן יודעות להרוויח דווקא כשהעולם נהיה תנודתי יותר.
*הכותבת היא מנכ"לית מגדל Value מבית מגדל שוקי הון*