דרמה בשווקים הגלובליים: החוזים העתידיים על מדדי המניות בארה"ב זינקו בחדות בעקבות הודעה מפתיעה של הנשיא דונלד טראמפ, לפיה ארה"ב ואיראן קיימו שיחות פרודוקטיביות ביומיים האחרונים. כתוצאה מכך, הודיע טראמפ על עצירת התקיפות המתוכננות נגד תחנות כוח ותשתיות אנרגיה באיראן.
החוזים על מדד הדאו ג’ונס קפצו ב-1,100 נקודות (עלייה של 2.6%). החוזים על ה-S&P 500 והנאסד"ק רשמו עליות של 2.7%.
מחירי הנפט, שנסחרו תחת פרמיית מלחמה גבוהה, הגיבו בצניחה חופשית. הנפט האמריקאי (WTI) איבד יותר מ-9% וירד מתחת ל-90 דולר לחבית, בעוד הנפט מסוג ברנט צלל ביותר מ-13% אל מתחת לרף ה-97 דולר לחבית.
טראמפ: "פתרון כולל לעוינות במזרח התיכון"
בהודעה שפרסם ברשת החברתית "Truth Social", כתב טראמפ: "אני שמח לדווח כי ארה"ב ואיראן קיימו ביומיים האחרונים שיחות טובות ופוריות מאוד בנוגע לפתרון מלא וכולל של העוינות בינינו במזרח התיכון. על בסיס הטון והאופי של השיחות המעמיקות והבונות הללו, שיימשכו לאורך כל השבוע, הנחיתי את מחלקת המלחמה לדחות כל תקיפה צבאית נגד תחנות כוח ותשתיות אנרגיה איראניות לתקופה של חמישה ימים, בכפוף להצלחת הפגישות המתמשכות".
12:30
הירידות בבורסת תל אביב התמתנו קלות ובשעה זו מדד ת"א 35 ומדד ת"א 90 נופלים בכ-1.9% ו-2.4% בהתאמה. המדדים הענפיים הבולטים לרעה הם בניה ואנרגיה אשר רושמים ירידות של כ-3%.
מניית פוקס מזנקת בניגוד למגמה הכללית בשוק לאחר שפרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים לסיכום שנת 2025. החברה חתמה את השנה עם הכנסות של כ-7.08 מיליארד שקל, צמיחה של כ-10% לעומת שנת 2024 לעומת ירידה של 20% ברווח הנקי שהסתכם ב-320 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-400 מיליון שקל בשנת 2024.
בשוק המט"ח הדולר מוסיף להתחזק אל מול השקל ונסחר בכ-3.15 שקל.
11:00
ההסלמה במלחמה מול איראן דוחפת את מחיר הנפט שמתבסס מעל 100 דולר לחבית, בהמשך לאולטימטום שהציב טראמפ לאיראן לפתוח את הורמוז תוך 48 שעות - אחרת ארה"ב תפגע בתשתית החשמל של המדינה.
בשעה זו החוזים העתידיים על המדדים המובילים בניו יורק יורדים בין 0.5% ל-0.8%. באסיה הבורסות נסחרות בירידות, הניקיי היפני צנח ב-3.7%, הקוספי בדרום קוריאה מאבד 6.5%, הונג קונג יורדת ב-3.5%. הנפט מסוג WTI מעל 101 דולר לחבית, הנפט מסוג ברנט עולה ל-113 דולר לחבית. מחיר הזהב צונח ב-1.8% ל-4,492 דולר לאונקייה.
באירופה הקאק הצרפתי מאבד 1.6%, ספרד יורדת ב-2.2%, הדאקס מאבד 2%.
בבורסה בתל אביב מדד הדגל יורד ב-2%, ת"90 צונח ב-2.4%, מדד הבנקים מאבד 0.7% ומדד הביטוח מאבד 1.6%. הדולר מזנק ב-1% ונסחר ברמה של 3.13 שקלים.
בתוך כך, שוק האג"ח העולמי חווה טלטלה שלא נראתה מאז מאי 2024, כאשר הזרז המרכזי הוא הזינוק המחודש במחירי האנרגיה. העלייה בעלויות הדלק והחשמל אינה רק מעמסה על הכיס של הצרכן, אלא איתות אזהרה בוער לקובעי המדיניות המוניטרית.
מדוע התשואות מטפסות?
בשוק ההון, תשואות האג"ח משמשות כ"מדחום" של ציפיות הריבית. כאשר מחירי האנרגיה עולים, החשש מאינפלציה (עליית מחירים כללית) גובר. כדי להילחם באינפלציה, הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) נוהג להעלות את הריבית.
המשקיעים, שצופים כעת תרחיש שבו הריבית תישאר "גבוהה ליותר זמן" ואולי אף תעלה, מוכרים את איגרות החוב הקיימות. המכירה המסיבית מובילה לירידת מחירי האג"ח – מה שדוחף באופן אוטומטי את התשואות עליהן כלפי מעלה.
רמה של 4.41% באג"ח לעשר שנים היא נקודת ציון משמעותית. תשואה גבוהה כזו הופכת את האפיק הסולידי לאטרקטיבי יותר, מה שעלול להוביל להוצאת כספים משוק המניות ("נכסי סיכון") לעבר הביטחון היחסי של איגרות החוב הממשלתיות. בנוסף, עליית התשואות מתגלגלת ישירות לריביות על המשכנתאות וההלוואות בארה"ב ובעולם כולו.