מאז פרוץ הלחימה האחרונה, איגרות החוב הממשלתיות של ישראל הציגו בעקביות ביצועי יתר לעומת מקבילותיהן בארה"ב, בגוש האירו ובבריטניה. בעוד שוקי האג"ח העולמיים התמודדו עם לחצים משמעותיים, השוק הישראלי נותר יציב יחסית.
מתחילת החודש, התשואה על האג"ח הממשלתית הבריטית ל-10 שנים עלתה ב-0.63%, התשואות הצרפתיות הוסיפו 0.47%, אג"ח האוצר האמריקאי עלו ב-0.22%, והאג"ח הגרמניות עלו ב-0.18%. לעומת זאת, בישראל נרשמה עלייה של 0.29% בלבד – נתון המציב אותה ברף הנמוך של ספקטרום התנודתיות. מכיוון שהתשואות עולות כאשר מחירי האג"ח יורדים (בדרך כלל בשל היצע מוגבר), הביצועים של ישראל מצביעים על ביקוש בסיסי חזק.
מגמה ארוכת טווח, לא יד המקרה
ביצועי היתר הנוכחיים לא החלו עם המלחמה. הם נטועים במגמה אופטימית שהחלה הרבה קודם לכן, בתדלוק הישגים דיפלומטיים פורצי דרך: הסכם הגבול הימי בצפון, הצלחת מבצע "אריה עולה", והשלמת השלב הראשון של ההסדר המדיני בדרום.
במהלך 12 החודשים האחרונים, בעוד שהתשואות ל-10 שנים במדינות הייחוס עלו בטווח שבין 0.13% ל-0.29%, התשואה הישראלית ל-10 שנים דווקא ירדה בכ-0.5%.
הטיעונים הפונדמנטליים לטובת ישראל
ישנן מספר סיבות משכנעות מאחורי "האנומליה הישראלית" הזו:
יחסי חוב-תוצר עדיפים - ישראל נכנסת לתקופה זו עם יחסי גירעון-תוצר נמוכים משמעותית ממקבילותיה. בשנה שעברה, גם בעיצומה של לחימה עזה, הגירעון עמד על 4.7% – התאוששות מאסיבית מה-9% שנרשמו בשיא המערכה. לשם השוואה: ארה"ב (6.4%), צרפת (5.8%) ובריטניה (5.2%) רשמו כולן גירעונות גבוהים יותר. למעשה, נתוני ישראל נותרו נמוכים מיעד הגירעון המעודכן ל-2026 שעומד על 5.1%, כפי שנקבע בעקבות מבצע "עם כלביא".
צמיחה מהירה - לפני המבצע הנוכחי, הערכות רשמיות חזו צמיחה של 5% בתוצר לשנה זו. גם תוך כדי לחימה, התוצר בישראל צמח ב-1% וב-2.9% בשנים 2024 ו-2025 בהתאמה – נתונים המגמדים את הצמיחה הממוצעת בגוש האירו שעמדה על 0.9% ו-1.4%. צמיחה גבוהה שוחקת באופן טבעי את יחס החוב-תוצר, מפנה הון למגזר הפרטי ומרגיעה את סוכנויות הדירוג.
נגישות לשוקי ההון - ישראל נהנית מגישה קלה וזולה לשווקים הבינלאומיים. הן בזמן המגפה והן במלחמה הנוכחית, משקיעים זרים הפגינו תיאבון גבוה לאג"ח ישראליות ארוכות טווח. לכך מתווסף שקל חזק, ההופך את המרת המטבע לרווחית עבור שחקנים גלובליים.
עוצמה מוסדית - משקיעים מוסדיים מקומיים גדולים מספקים "רצפה" לביקוש. תמיכה מבנית זו התעצמה לאחר הכללת ישראל במדדי האג"ח הממשלתיים העולמיים המובילים (WGBI).
מוניטין ללא דופי - ישראל שומרת על רקורד מושלם של החזר חוב ריבוני, ומעולם לא הגיעה לחדלות פירעון בהיסטוריה שלה.
כרית ההכנסות ה"חיצונית"
בניגוד למדינות רבות, ישראל נהנית מזרמי הכנסה "קשיחים" המנותקים מהמחזורים הכלכליים המקומיים. אקזיטים בהייטק וביקוש עולמי גואה לטכנולוגיות הגנה ישראליות מספקים תזרים הכנסות קבוע, המקזז בחלקו את העלייה בהוצאות הצבאיות.
יתרה מכך, בעוד הוצאות הביטחון הן סעיף תקציבי "שגרתי" עבור ישראל, מדינות אירופה רק מתחילות כעת להתאים את תקציביהן למציאות הגיאופוליטית החדשה. ככל שאירופה תגביר את הנפקות האג"ח כדי לממן התחמשות מחדש, עודף ההיצע שיווצר צפוי לדחוף את תשואות הפדיון שלהן כלפי מעלה – שינוי שהשוק כבר מתחיל לתמחר.
בשורה התחתונה: למרות שהנתונים הנוכחיים מעודדים, הם אינם ערובה לביצועים עתידיים. העצימות ומשך המערכה הצבאית הם שיכתיבו את צורכי ההון העתידיים. במידה והעימות יסלים באופן משמעותי, הסיכון שהאג"ח המקומיות יציגו ביצועי חסר מול מקבילותיהן בעולם נותר מציאותי.
*הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות*