הפער בין מחיר חבית נפט אמריקאי (WTI) לבין הנפט מסוג ברנט האירופי נוסק לרמות חריגות על רקע המתיחות מול איראן ומדיניות הבית הלבן. ממשל טראמפ בוחן בימים אלו את האפשרות להטיל מצור או להשתלט על אי חארג’, מסוף ייצוא הנפט המרכזי של איראן. מטרת המהלך המסתמן היא הפעלת לחץ ישיר על טהראן, במטרה לאלץ אותה לסגת מחסימת מצר הורמוז ולאפשר מחדש את זרימת הסחר הימי באזור.
מבחינת שוק האנרגיה, מדובר בשינוי כללי המשחק. אי חארג’ מהווה את עורק החיים הכלכלי של איראן, וכל פגיעה בפעילותו עשויה לשתק את יכולת הייצוא של המדינה כמעט לחלוטין. בוושינגטון מקווים כי האיום על הנכס האסטרטגי הזה יספיק כדי לשבור את הקיפאון בנתיבי השיט הבינלאומיים, מה שעשוי להוביל לירידה בפרמיית הסיכון של מחיר הנפט מסוג ברנט בטווח הבינוני.
לא כולם סובלים באותה מידה
בימים האחרונים נפתח פער דרמטי ובלתי שגרתי בין שני מדדי הנפט המרכזיים בעולם: בעוד חבית נפט מסוג WTI (המדד האמריקאי) נסחרת סביב 95 דולר, מחיר חבית מסוג ברנט (המדד העולמי) כבר ב-109 דולר.
הפער הזה, שעומד על כ-14 דולר לחבית, אינו מקרי. הוא משקף אסטרטגיה כלכלית ופוליטית אגרסיבית מצד ממשל טראמפ, שנועדה לבודד את השוק האמריקאי מהזעזועים העולמיים תוך הפעלת לחץ מקסימלי על יריבותיה ושותפותיה של ארה"ב כאחד.
המדיניות: "אמריקה תחילה" באוקיינוס של נפט
הסיבה המרכזית לפער טמונה ביכולת של ארה"ב להציף את השוק המקומי שלה באנרגיה. דונלד טראמפ מוביל קו ברור: מתן אור ירוק לקידוחים נרחבים והסרת חסמים רגולטוריים על הפקת נפט מפצלי שמן בשטח ארה"ב. המטרה היא כפולה: להבטיח שהבוחר האמריקאי יפגוש מחיר נמוך בתחנת הדלק, ולמנוע מהאינפלציה המקומית להרים ראש.
כאשר ארה"ב מסתמכת פחות על יבוא ויותר על הפקה עצמית, היא מצליחה "לחנוק" את עודפי הביקוש בתוך גבולותיה ולייצר לעצמה בועה של מחירים נוחים יחסית. עבור התעשייה האמריקאית, מדובר ביתרון תחרותי עצום מול המפעלים באירופה ובאסיה שמשלמים מחיר "ברנט" יקר.
הזווית האיראנית: חנק ללא רחם
הצד השני של המטבע הוא המצור על הנפט האיראני. המתיחות הביטחונית והסנקציות המחמירות מצמצמות את היצע הנפט העולמי שאינו אמריקאי. בעוד הנפט של טקסס נשאר ברובו בתוך היבשת, אירופה והמזרח הרחוק נאלצות להילחם על אספקה ממקורות אחרים, מה שמקפיץ את מחיר הברנט.
טראמפ, למעשה, עושה שימוש בנפט ככלי נשק גיאופוליטי. הוא מאפשר לארה"ב לצרוך נפט זול, בזמן שצמצום האספקה העולמית עקב הסכסוך עם איראן מייקר את העלויות לסין, לאירופה ולמדינות נוספות. זהו מצב שבו ארה"ב לא רק מגנה על הכלכלה שלה, אלא גם מחלישה את כוח הקנייה של יריבותיה בזירה הבינלאומית.
מה זה אומר על הכיס שלנו?
עבור המשקיע הישראלי והצרכן המקומי, החדשות הללו פחות מעודדות. ישראל מושפעת בעיקר ממחיר הברנט ומחירי האנרגיה בים התיכון. ככל שהפער בין ה-WTI לברנט יגדל, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסביבת מחירים גבוהה, גם אם הכלכלה האמריקאית תראה סימני רגיעה.
המשמעות היא שעלויות ההובלה, הייצור והדלק בישראל ובאירופה יישארו תחת לחץ כלפי מעלה. אם המגמה הזו תימשך, נראה התרחבות של הפערים בשיעורי הצמיחה: ארה"ב תדהר קדימה בזכות אנרגיה זולה, בעוד שאר העולם ייאבק במחירי אנרגיה שמכבידים על כל שרשרת האספקה.
אנליסטים מזהירים כי אם הסכסוך יתארך או יפגע בתשתיות נוספות, המחירים עלולים לזנק מעבר ל-120 דולר גם ל-WTI, מה שיפגע בכלכלה הגלובלית – כולל בארה"ב עצמה דרך עליית מחירי הדלק. עם זאת, הפער הנוכחי מסמן יתרון אסטרטגי ברור לארה"ב: בעוד העולם "נחנק" במחירים גבוהים, וושינגטון יכולה להמשיך להגביר תפוקה ולנצל את המצב להגברת לחץ על איראן.האם הפער הזה יהפוך לכלי מדיני ארוך טווח? השבועות הקרובים יקבעו אם מדובר בתופעה זמנית או בשינוי מבני בשוק האנרגיה העולמי.