קבוצת אינרום, אחת השחקניות המרכזיות בשוק התשתיות והבנייה בישראל, פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים לסיכום שנת 2025. מהנתונים עולה כי החברה הצליחה לא רק להתאושש מהנזקים הישירים שספגה עם פרוץ המלחמה, אלא להפוך את השנה החולפת לשנת שיא בפעילותה. בשורה התחתונה, אינרום מציגה רווח נקי של 156 מיליון שקל, זינוק משמעותי לעומת 110 מיליון שקל ב-2024.
עבור המשקיעים, השורה התחתונה מלווה גם בצ’ק: דירקטוריון החברה הכריז על חלוקת דיבידנד של כ-22 מיליון שקל (15 אגורות למניה), שישולם במהלך חודש אפריל הקרוב.
נירלט חוזרת למגרש
הצמיחה של אינרום מבוססת במידה רבה על החזרה המהירה של חברת הבת נירלט לפעילות שוטפת. המפעל המרכזי של נירלט בניר עוז, שנפגע קשות בתחילת המלחמה, חזר לתפקוד מלא, מה שאיפשר לקבוצה להגדיל את המכירות בכל מגזרי הפעילות שלה.
סך המכירות השנתי צמח ב-25.4% והסתכם ב-1.39 מיליארד שקל. הרווח הגולמי זינק ב-40.5% ל-457 מיליון שקל. מדובר בשיפור משמעותי בשולי הרווחיות, שעלו מרמה של 29.2% מהמכירות אשתקד ל-32.7% השנה. שיפור זה נובע משילוב של גידול בהיקפי הייצור לצד תהליכי התייעלות פנימיים.
בין פיצויים לצמיחה אורגנית
ניתוח מעמיק של הדוחות מגלה כי חלק מהרווח התפעולי הושפע מגורמים חד-פעמיים או חיצוניים. בשנת 2025 רשמה הקבוצה הכנסות של כ-80 מיליון שקל בגין פיצויים ממס רכוש (נזקים ישירים ועקיפים בנירלט), אם כי סכום זה נמוך מהפיצוי שקיבלה בשנת 2024 (107 מיליון שקל).
עם זאת, מדד ה-EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות), שנחשב למדד המדויק יותר לבחינת הביצועים התפעוליים השוטפים, הציג עלייה מרשימה של 34.5% והסתכם ב-341 מיליון שקל. המשמעות היא שהצמיחה אינה נשענת רק על כספי הפיצויים, אלא על שיפור ריאלי בפעילות הליבה של החברה.
מה הלאה? הימורים על "היום שאחרי"
הנהלת אינרום, בראשות היו"ר בני ברון והמנכ"ל אהוד דנוך, מסמנת את שנת 2026 כשנת המעבר להתרחבות משמעותית. החברה בונה על הגדלת הביקושים למוצרי בנייה ותשתיות לקראת תקופת השיקום שלאחר המלחמה.
כדי לתמוך בביקושים אלו, אינרום מקדמת הקמת מפעלים חדשים: מפעל צבעים משודרג לנירלט, מפעל בלוקים של איטונג, ומפעל לוחות גבס שצפוי להתחיל לפעול כבר ברבעון השני של השנה.
בשורה התחתונה, אינרום הוכיחה חסינות תפעולית גבוהה מאוד בתקופה מאתגרת. כעת, המבחן האמיתי שלה יהיה היכולת להמשיך ולהציג צמיחה גם כשתזרימי הפיצויים מהמדינה יסתיימו, והיא תצטרך להישען אך ורק על השוק התחרותי של ענף הבנייה הישראלי.