חברת שפיר הנדסה, השחקנית הדומיננטית בשוק התשתיות והתעשייה בישראל, מוכיחה בדוחותיה הכספיים לשנת 2025 כי היא מצליחה לא רק לשרוד את תקופת הלחימה ("חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא"), אלא אף לצמוח בתוכה. השורה התחתונה של הדוח מרשימה: הכנסות הקבוצה טיפסו ב-19% והסתכמו בכ-6.07 מיליארד שקל, בעוד הרווח הנקי זינק ב-26% והגיע ל-271 מיליון שקל.
מנועי הצמיחה: רכבות קלות ותנופת בנייה
הצמיחה של שפיר נשענת על פעילות ליבה חזקה, כאשר מגזר התשתיות היה הכוכב של השנה עם זינוק של 31% בהכנסות (כ-2.38 מיליארד שקל). הגידול נובע בעיקר מהאצת קצב העבודות בפרויקטים לאומיים, ובראשם הקו הסגול של הרכבת הקלה. גם מגזר התעשייה, האחראי על אספקת חומרי הגלם (בטון, אספלט ואגרגטים), רשם צמיחה של 12% והכניס לקופה כ-2.48 מיליארד שקל.
מגזר הנדל"ן לא נשאר מאחור עם זינוק של 36% בהכנסות, מה שמעיד על כך שהביקוש לדיור נותר קשיח למרות התקופה המורכבת.
האסטרטגיה: משתלטת על כל שרשרת הערך
הייחודיות של שפיר טמונה במודל ה"הכל כלול" שלה. החברה לא רק בונה גשרים ומסילות, היא גם מייצרת את הבטון, מפעילה את המערבלים (כ-590 במספר) ומנהלת את הפרויקטים כזכיינית לאורך עשרות שנים. המבנה הזה מאפשר לה לשמור על רווחיות גבוהה ולצמצם תלות בספקים חיצוניים.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר, הסביר עם פרסום הדוחות כי החברה נערכה מראש ל"גל השקעות" צפוי במשק. לדבריו, השותפות ארוכת השנים עם מערכת הביטחון והמדינה מציבה את שפיר בעמדת זינוק אידיאלית לשיקום והקמה של תשתיות קריטיות ביום שאחרי המלחמה.
מבט לעתיד: 100 מיליארד שקל בשנה
בשפיר מעריכים כי בעשור הקרוב המדינה תשקיע בממוצע מעל 100 מיליארד שקל בכל שנה בתשתיות ציבוריות – תחבורה, אנרגיה, ומתקני סביבה. זכיות אחרונות של החברה, כמו הקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב והארכת הזיכיון במתקן ההתפלה באשדוד עד 2044, מבצרות את מעמדה כחברה שלא רק בונה את המדינה, אלא גם מפעילה את עורקי החיים שלה.