דסק המט"ח של בנק ההשקעות גולדמן זאקס ממליץ לפתוח שורט על השקל על רקע העלייה המופרזת במטבע - כך על פי סקירה שהגיעה לידי "ספונסר". להערכת דסק המט"ח השקל מצוי בתמחור יתר של 13% מול הדולר, וכ-25% במונחי סחר חוץ.

בדסק של גולדמן מעריכים את השווי ההוגן של הדולר/שקל בטווח של 3.40-3.50 שקלים.

וכך כותבים בגולדמן: "ביצועי החסר של מניות הטכנולוגיה בארה"ב והסיכונים הגיאופוליטיים הגוברים במזרח התיכון היו שני מנועי שוק מרכזיים. השקל הישראלי (ILS) רגיש במיוחד לשני הגורמים הללו, מה שלדעתנו הופך פוזיציות שורט (Short) על השקל לגידור מט"ח אטרקטיבי עבור תיק השקעות הנמצא במצב של "תיאבון לסיכון" (Risk-on).

"בנוסף לרגישותו לגורמים אלו, אנו סבורים שפוזיציית לונג (Long) דולר/שקל היא גידור אטרקטיבי בשל רמת התמחור המופרזת של השקל בנקודת המוצא – כרגע בשיעור של 13% מול הדולר לפי מודל ה-GSDEER שלנו – וכן בשל "Carry" (הפרשי ריבית) שלילי קל לשקל. זאת בניגוד למטבעות שווקים מתעוררים אחרים בעלי בטא גבוהה, המתומחרים בחסר ו/או בעלי Carry גבוה יותר.

"הסיכונים ה’גלובליים’ המרכזיים לפוזיציית שורט על השקל ככלי גידור הם ירידה רחבה בדולר העולמי (יותר ממה שאנו צופים), או שהתפתחויות גיאופוליטיות יתבררו כאירוע של "ניקוי שולחן" עבור הסיכון במזרח התיכון לאחר מכירה (Sell-off) קצרת מועד. בצד ה’מקומי’, חשוב לעקוב אחר דחף מקומי חיובי יותר מתחזיות הצמיחה של הכלכלנים שלנו (שהן מעל הקונצנזוס) או עלייה ביחסי הגידור של המשקיעים המוסדיים המקומיים (אם כי אנו מציינים שיחסים אלו נותרו ללא שינוי רב בשנת 2025).

"עם זאת, אנו מצפים כי הגורמים המקומיים יתבררו כרוח גבית שלילית (Headwind) נטו עבור השקל. בנוגע למדיניות המוניטרית, חוזקו של השקל העלה חששות לגבי תחרותיות הייצוא, ומצאנו שהתערבויות העבר של בנק ישראל בשוק המט"ח הגיבו לסטיות של צמיחת הייצוא מהמגמה. לבסוף, לאחר רגיעה ברעש הפוליטי בעקבות הסכם הפסקת האש, אנו סבורים כי הסיכונים הגוברים להסלמה גיאופוליטית או אי-ודאות מקומית מוגברת אינם משתקפים היטב ברמות השער הנוכחיות", כתבו בגולדמן זאקס.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 2
    מתוך דו"ח בנק ישראל - מט"ח - Q4 25:

    "ברבעון הרביעי נרשמו מכירות מט"ח נטו מצד הגופים המוסדיים, אשר תמכו בהתחזקות השקל. ומנגד, יתר הסקטורים העיקריים – תושבי חוץ, המגזר העסקי והמגזר הפיננסי – פעלו בצד הרכישות נטו.. - הגופים המוסדיים – קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח – המשיכו למכור מט"ח נטו בהיקף של כ־13.2 מיליארד דולר במהלך הרבעון, לעומת כ־10.4 מיליארד דולר ברבעון השלישי. במקביל, תושבי חוץ עברו לרכישות מט"ח נטו בהיקף של כ־1.7 מיליארד דולר, לאחר שמכרו כ־3.7 מיליארד דולר ברבעון השלישי. - המגזר העסקי המשיך לרכוש מט"ח נטו, אך בהיקף מתון יותר, כ־5.7 מיליארד דולר ברבעון הרביעי לעומת כ־7.5מיליארד דולר ברבעון השלישי. - המגזר הפיננסי (בעיקר בנקים) ביצע רכישות מט"ח נטו של כ־0.8 מיליארד דולר, ירידה לעומת רכישות של כ־ 1.2מיליארד דולר ברבעון השלישי." למה מוסדיים מוכרים דולרים? 1. בגלל לקוחות שמחליטים לנייד סנופי למסלול מגודר מט"ח (זה אחד הטרנדים כרגע..). 2. מוסדיים שהגדירו % מניות ישראל מול % מניות חו"ל. הנתח הישראלי עלה (משמעותית) יותר. כחלק מאיזון התיק מחדש מזרימים ביקושים למניות חו"ל - מה שבתורו גורר גידור מט"ח במסלולים מגודרי מט"ח. מקור בקישור
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • AlfaBirenboym
    • 24/02/2026 09:32
  • 1
    השקל יחלש במקרה של ירידות

    חזקות בשווקים אואירוע גיאופוליטי קיצוני. נ.ב. להמר זה לשים כסף, לא להזהיר...
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • גיא5
    • 24/02/2026 09:07