דסק המט"ח של בנק ההשקעות גולדמן זאקס פרסם סקירה חדשה, שהגיעה לידי "ספונסר", ובה המלצה ברורה למשקיעים: פתיחת פוזיציית שורט (Short) על השקל הישראלי.
לפי כלכלני הבנק, השקל נסחר כיום ב"תמחור יתר מופרז", שאינו משקף את הסיכונים האורבים למשק הישראלי.
תמחור יתר
בגולדמן זאקס משתמשים במודל ה-GSDEER (מודל השווי ההוגן של הבנק) כדי לקבוע את ערכו הריאלי של המטבע. המסקנות של הדסק חד-משמעיות:
מול הדולר, השקל מצוי בתמחור יתר של כ-13%. במונחי סחר חוץ (סל המטבעות), הסטייה חריפה אף יותר ומגיעה לכ-25%.
בבנק מעריכים כי השווי ההוגן של צמד המטבעות דולר/שקל נמצא בטווח של 3.40-3.50 שקלים.
מדוע השקל פגיע? שני מנועי הסיכון המרכזיים
הסקירה מצביעה על כך שהשקל רגיש במיוחד לשני גורמים שהפכו לדומיננטיים בתקופה האחרונה:
ביצועי סקטור הטכנולוגיה - ירידות במניות הטכנולוגיה בארה"ב (נאסד"ק) משפיעות ישירות על זרימת הדולרים לישראל ועל חשיפת המוסדיים.
המתיחות הגיאופוליטית - הסיכונים הגוברים במזרח התיכון אינם מתומחרים מספיק, לדעת הבנק, בשער החליפין הנוכחי.
"השקל רגיש במיוחד לשני הגורמים הללו," כותבים בגולדמן, "מה שהופך פוזיציית לונג על הדולר (ושורט על השקל) לגידור אטרקטיבי עבור תיקי השקעות שנמצאים במצב של ’תיאבון לסיכון’ (Risk-on)."ההשוואה לשווקים מתעוררים אחריםבניגוד למטבעות של שווקים מתעוררים אחרים, שמציעים לעיתים ריבית גבוהה ("Carry") המפצה על הסיכון, השקל סובל מ-Carry שלילי קל.
בעוד שמטבעות אחרים נסחרים לעיתים בחסר, השקל נסחר ביוקר רב, מה שהופך את ההימור נגדו לכדאי יותר מבחינת יחס סיכון-סיכוי.
מה עלול להשתבש?
בשורת הסיכונים לפוזיציה, למרות ההמלצה הדובית על השקל, בגולדמן זאקס מצביעים על מספר תרחישים שעלולים לחזק את המטבע המקומי בניגוד לתחזית, כמו החלשות הדולר בעולם, רגיעה במזה"ת, צמיחה בישראל מעל לתחזיות ועלייה ביחסי הגידור של המוסדיים.
בגולדמן מזכירים כי חוזקו הנוכחי של השקל פוגע בתחרותיות של הייצוא הישראלי. ניסיון העבר מלמד כי כאשר צמיחת הייצוא נפגעת כתוצאה ממטבע חזק מדי, בנק ישראל נוטה להתערב בשוק. "אנו סבורים כי הסיכונים להסלמה גיאופוליטית או אי-ודאות מקומית אינם משתקפים היטב ברמות השער הנוכחיות", מסכמים בבנק.