הפועלים: ”השווקים לא מתרגשים כבר מאפשרות של תקיפה באיראן”

נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי שפורסמו השבוע בארה"ב וביפן קצת מפספסים את התמונה הכוללת. הצמיחה אולי לא מרשימה במיוחד, אבל בהרבה זאת בשל ירידה זמנית בצריכה הציבורית (השבתת הממשל במקרה של ארה"ב), בעוד שההשקעות המשיכו לעלות, ובעיקר השקעות בטכנולוגיה. חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב במרוץ ענק אחר השקעות והן מגדילות את החובות שלהן על מנת לא לפגר במרוץ. בחודשים האחרונים ראינו גיוסי הון של מטא (30 מיליארד דולר), אורקל (25 מיליארד), אלפאבית (20 מיליארד) ואמזון (15 מיליארד).

בעולם שבו מדינות מנהלות גירעונות גבוהים, וגם חברות מעוניינות להגדיל השקעות, סביר שייוצרו לאורך זמן לחצים על מקורות המימון.

בית המשפט העליון בארה"ב ביטל את המכסים שהטיל טראמפ, בשל האופן שבו חוקקו – התבססות על תקנות שעת חירום. טראמפ מיהר להצהיר על מכסים זמניים חדשים בשיעור של 10% ומאוחר יותר העלה ל- 15%.

השווקים אהבו את ההחלטת בית המשפט והגיבו בעליות שערים ביום שישי, אם כי סביר להניח שיעור המכס הממוצע שארה"ב תאמץ לא יהיה נמוך מזה שהיה קודם לכן. בסיכום השבוע האחרון המדדים בארה"ב רשמו עליות שערים. מדד ה-S&P500 בארה"ב עלה בשבוע האחרון ב-1.1% ומדד הנאסד"ק עלה ב-1.5%. באירופה, מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-2.4%, מדד הקאק בצרפת עלה ב-2.5% ומדד הדאקס בגרמניה עלה ב-1.4%. בסין מדד שנחאי נותר ללא שינוי וביפן מדד הניקיי ירד ב-0.2%.

השווקים כנראה לא רואים במצב באיראן אירוע בעל פוטנציאל שלילי גדול בשווקים. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה מעט לכ-72 דולר לחבית, לעומת 68 דולר בשבוע שעבר. איראן אולי לא יצואנית גדולה של נפט תחת משטר הסנקציות, אבל עדיין היינו מצפים ליותר מזה בנסיבות האלו.

נתון הצמיחה לרבעון הרביעי עמד על 1.4% במונחים שנתיים, נמוך מהציפיות שעמדו על 2.8% כך שבסיכום 2025 הצמיחה בארה"ב עומדת על 2.2%. את הנתון הנמוך ברבעון הרביעי ניתן לשייך להשבתת הממשל הארוכה שהובילה לירידה חדה של 5.1% בהוצאה לצריכה ציבורית, בעוד שההשקעות של הסקטור הפרטי על וב-3.8%. הצריכה הפרטית עלתה ב-2.4% ותאמה את הציפיות. הפד צפוי לפרש את הנתון כחיובי, מה עוד שמרבית האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התרחבות.

נתוני הייצור התעשייתי לחודש דצמבר הציגו עלייה של 0.7% גבוה מהאומדן של 0.4%. ההכנסה הפרטית עלתה בדצמבר ב-0.3% בדומה לציפיות וההוצאה הפרטית עלתה ב-0.4% מעט גבוה מהציפיות שעמדו על 0.3%.

מדד מנהלי הרכש המשולב של חברת PMI לחודש פברואר אומנם מציג מגמת התרחבות, אולם נחלש מעט החודש ועומד על 52.3 לעומת 53.0. מספר דרישות דמי אבטלה ראשוניות ירד מעט בשבוע האחרון לרמה של 206 אלף, נתון מעט נמוך מהממוצע השבועי של החודש האחרון שעמד על 219 אלף. התחלות הבנייה לחודש דצמבר הפתיעו לטובה והציגו גידול של 6.2%.

האינפלציה בארה"ב מסרבת לעשות את המייל האחרון לקראת יציבות מחירים. מדד האינפלציה שהפד מתבסס עליו למדיניות – Core PCE עלה בדצמבר ב- 0.4% ושיעור השינוי השנתי שלו עלה ל- 3.0%.

פרוטוקול הפד מציג גישה ניצית יותר של החברים, זאת על רקע הערכתם ששוק העבודה מתייצב והאינפלציה לעומת זאת קשיחה. עמדה זו לא תומכת בהפחתת ריבית בסט הנתונים הקיים. בשבוע האחרון נרשמה עליה בתשואות האג"ח הממשלתיות והציפיות להפחתות ריבית, כפי שהן נגזרות משוק ההון, הואטו במעט. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה מרמה של 4.05% לרמה של 4.08%, התשואה לחמש שנים עלתה מרמה של 3.60% ל- 3.64% והתשואה לשנתיים עלתה מרמה של 3.41% ל- 3.48%.

השוק צופה יציבות בריבית הפד בשלושת החודשים הקרובים. ההפחתה הבאה לרמה של 3.5% צפויה רק בחודש יולי השנה. הפחתה נוספת לרמה של 3.25% צפויה בחודש אוקטובר 2026. ההסתברות להפחתה שלישית לרמה של 3.0% בחודש דצמבר ירדה ל-21% מ-53% לפני שבוע.

נתונים טובים גם בגוש האירו. האומדנים של מדדי מנהלי הרכש של חברת PMI לחודש פברואר הצביעו על מגמה של התרחבות קלה. המדד למגזר התעשייה עלה לרמה של 50.8 נקודות ועבר להצביע על התרחבות, לאחר שבחודש הקודם עמדה על 49.5 נקודות וגבוה במעט מהתחזית שעמדה על 50.0. המדד למגזר השירותים עלה במעט לרמה של 51.8 נקודות מרמה של 51.6 בחודש הקודם. ה- ECB צפוי לשמור על הריבית ללא שינוי בהחלטות הקרובות, על אף שנתוני האינפלציה מעודדים.

ישראל - לקראת הריבית

כולם עסוקים בהימורים על מועד התקיפה באיראן, אבל זה לא מפריע למדד ת"א 125 לסגור עוד שבוע חיובי עם עלייה של 1.4% ושיא חדש. בינתיים גם לא נראה שהמתיחות הזו פוגעת בצורה כלשהי בפעילות הכלכלית, ולכל היותר היא גורמת למשקי הבית לחשוב פעמיים אם לרכוש כרטיסי טיסה.

השקל פוחת בשבוע החולף בשיעור של 0.8% מול סל המטבעות, אולי בהשפעת הסיכויים לתקיפה באיראן, אבל אולי גם סתם תנודתיות רגילה. תגובת השווקים לאירועים ביטחוניים בישראל קטנה עם הזמן, זאת לאור ריבוי האירועים מהסוג הזה בשלוש השנים האחרונות. אפשר להגיד אותו דבר גם על המכסים בארה"ב, אם כל שבוע מתפרסמת הודעה על שינוי במדיניות המכס, השווקים כבר לא מגיבים לזה. לעומת זאת השווקים כן מגיבים לפיתוחים של אנתרופיק שמהווים איום חדש על ענפים כמו תוכנה וסייבר.

הצמיחה ברבעון הרביעי של 2025 עמדה על שיעור שנתי של 4.0%. התוצר העסקי גדל בשיעור גבוה של 7.1%, לאחר עלייה של 16.3% ברבעון השלישי. בסיכום שנת 2025 כולה, הצמיחה עמדה על 3.1%, שהם 1.7% במונחים של צמיחה לנפש. התוצאה השנתית הושפעה במידה רבה ממלחמת 12 הימים מול איראן ברבעון השני, ובנטרול השפעתה הצמיחה הייתה עולה על 4.0%.

האינפלציה ירדה אל מתחת למרכז היעד – 1.8% ב- 12 החודשים האחרונים. מדד המחירים לחודש ינואר ירד ב-0.3% והושפע מירידה במחירי הנסיעות לחו"ל שתרמה לבדה 0.4% לירידת המדד. שכר הדירה (שירותי דיור בבעלות הדיירים) ירד החודש ב-0.2%, אולם שיעור השינוי השנתי עלה לרמה של 3.8% מרמה של 3.2% בחודש הקודם. עבור דירות בהן הייתה תחלופת שוכר נרשמה עלייה משמעותית של 6.0% לעומת 4.6% בחודש הקודם. בהסתכלות קדימה האינפלציה צפויה להיות מושפעת עדיין מהתחזקות השקל. מחירי הטיסות לדוגמה, נמדדים במספר מועדים טרם הטיסה עצמה, ולכן השפעת הייסוף שם הדרגתית. מנגד, המשק ממשיך לצמוח בקצב מהיר יחסית - 4.0% בשיעור שנתי ברבעון האחרון של 2025, שוק העבודה עדיין הדוק והשכר במגזר העסקי עולה בינתיים בקצב שנתי של כ–5%. עדכנו את תחזית האינפלציה ל–12 החודשים הקרובים לשיעור של 1.8%.

הירידה במדד המחירים לצרכן בחודש ינואר הגבירה בשלב מסוים את הסיכויים להפחתת ריבית שלישית רצופה, אולם אלו שבו לרדת לאור הערכה שבנק ישראל לא ירצה להפחית ריבית ערב מערכה באיראן. כמו כן, הרוח הנושבת מארה"ב פחות תומכת כרגע בהפחתת ריבית. השווקים מגלמים כעת כשלוש הפחתות ריבית עד סוף השנה בישראל, עד לרמת ריבית של 3.25%, שיעור שיהיה דומה בסוף השנה לריבית בארה"ב.

האם אנו עדים לתפנית במחירי הדירות? מחירי הדירות עלו ב-0.8% בסקר האחרון לאחר עלייה של 0.6% בחודש הקודם, וזאת לאחר שהציגו ירידה בשמונת החודשים הקודמים להם. סטטיסטית, השינויים החודשיים במחירי הדירות מאופיינים במתאם סדרתי גבוה, ואם המחירים עולים חודשיים ברציפות זה מעלה את הסיכויים שנראה עלייה גם בחודשים הבאים. במידה מסוימת יש במתאם הזה גם הגיון מסוים – הציבור שומע על עליות מחירים, וזה גורם לאלו שיושבים על הגדר, לקבל החלטה לרכוש.

הטיעון הזה היה יכול להיות משכנע אם היינו רואים גם עלייה במספר העסקאות, אבל בינתיים רמת העסקאות הן של דירות חדשות והן של דירות יד שנייה נמוכה. טענה אחרת שנשמעת היא שאומדני השינויים במחירים של הלמ"ס מוטים כלפי מעלה, בשל הטבות מימון שאינן משוקללות במחיר. טענה זו רלוונטית רק לדירות חדשות, ובפועל נתוני הלמ"ס למחירי הדירות החדשות וכלל הדירות מציגים תמונה די דומה, כלומר הסקר מראה גם עלייה במחירי דירות יד שנייה.

בכדי שמבצעי המימון אכן ישפיעו על שינויי המחירים נדרש שיהיו אגרסיביים יותר מאשר בעבר. כאן קצת קשה לדעת כי חלו שינויים בהטבות המימון, וחלקם באמת כולל אלמנטים של הנחה ניכרת, כמו לדוגמה משכנתה ללא תשלום ריבית לעשר שנים. השורה התחתונה – אם נסתמך על הסטטיסטיקה היבשה, סיכויים גבוהים שאנו בפני תפנית חיובית במחירים. אלא שרמה נמוכה של עסקאות גורמת לאי-בטחון במסקנה הזו.