במקרה של מלחמה האם צים החדשה תספק את כל צורכיה של ישראל? זו השאלה שהופנתה לישי דוידי מקרן פימי בדיון בכנסת בקשר לחשש למכירתה של חברת הספנות.
"התשובה: כן !", אמר דוידי. "אנו מקימים חברה שההון העצמי שלה 700 מיליון דולר, ואין לה בכלל חוב. אפס חוב. צים נכון להיום יש מערכת התחייבויות שוטפות של 5-6 מיליארד דולר, לנו לא יהיו כאלה".
בשבועות האחרונים סוער המשק הישראלי סביב עסקת המכירה של חברת הספנות צים לענקית הגרמנית האפאג-לויד (Hapag-Lloyd) בשיתוף קרן פימי הישראלית, בעסקה ששוויה נאמד בכ-4.2 מיליארד דולר.
העסקה, שאושרה על ידי דירקטוריון צים מעוררת חששות כבדים בקרב גורמים שונים במשק - מהממשלה, דרך רשויות הרגולציה ועד ועד העובדים וראשי ערים.
מבנה העסקה והרקע
המתווה כולל פיצול: הפעילות הבינלאומית הגדולה (רוב הצי החכור וכ-78% מההכנסות) תמוזג לתוך האפאג-לויד, מה שיהפוך אותה לאחת מחברות הספנות הגדולות בעולם עם מעל 400 אוניות.
הפעילות הישראלית – כולל 16 אוניות (רובן בבעלות מלאה), קווי השיט האסטרטגיים לישראל וממנה (למזרח הרחוק, ארה"ב, אירופה ועוד), מטה בחיפה ומאות עובדים – תועבר לצים החדשה שתוחזק על ידי קרן פימי של ישי דוידי.
המבנה נועד לעקוף את מניית הזהב של המדינה, שמטרתה להגן על האינטרסים הלאומיים בשעת חירום.
החששות המרכזיים במשקסיכון ביטחוני ואסטרטגי
צים נתפסת כנכס אסטרטגי זה עשרות שנים. בעתות משבר (מלחמות, חסימות ימיות כמו משבר ים סוף או סואץ) – אוניותיה שימשו להבאת תחמושת, מזון, תרופות וחומרי גלם חיוניים.
רשות הספנות והנמלים, בראשות רב-חובל צדוק רדקר, הזהירה כי "צים החדשה" תהיה חלשה מדי מכדי לשרוד לבדה בשוק שנשלט על ידי ענקים. ללא פריסה גלובלית, הכנסות יציבות ומנגנוני הגנה ממשלתיים – קיים חשש גבוה לקריסה כלכלית, חדלות פירעון ואובדן "צי הברזל" הישראלי.
שרת התחבורה מירי רגב וגורמי ביטחון תיארו את המתווה כ**"איום אסטרטגי"** על הביטחון הלאומי ועצמאות התובלה הימית.
חשש מפגיעה בעובדים ובתעסוקה
ועד העובדים (בהובלת ההסתדרות) הכריז על שביתות, עיצומים והחרפת צעדים – כולל טיפול רק בפניות דחופות ומניעת כניסת יו"ר הדירקטוריון למשרדים.
העובדים חוששים מפיטורים המוניים, אובדן תנאים ופגיעה בביטחון תעסוקתי. הם מדגישים כי המאבק אינו רק על פרנסה, אלא גם על ביטחון המדינה – "אנחנו לא נלחמים רק על מקומות עבודה, אלא על הביטחון של כל אזרח ישראלי".
חששות כלכליים רחבים יותר שרשרת אספקה – עיכובים או צמצום פעילות עלולים להשפיע על זמני הגעת מכולות, חומרי גלם לתעשייה, מוצרי מדף ועלויות הובלה.
ראש עיריית חיפה יונה יהב דרש לעצור את העסקה: "לא ייתכן שבמדינת ישראל לא תהיה חברת ספנות בידיים ישראליות – זה חלק מהקיום הכלכלי והביטחוני".
מנהל רשות החברות הממשלתיות רועי כחלון קבע כי המתווה אינו עומד בתנאי מניית הזהב ויוצר "חברה ישראלית נכה" – מה שעשוי להוביל למניעת אישור המדינה.
העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים (כולל המדינה, משרד הביטחון ורשויות זרות) – צפויה להסתיים עד סוף 2026.
רשות החברות והתחבורה מעריכות כי המדינה עשויה לבלום את העסקה. ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בנושא, והמאבק נמשך.
בעוד בעלי המניות נהנים מפרמיה משמעותית (מעל 50% על מחיר השוק), רבים רואים בעסקה סוף עידן: צים, הסמל הימי הישראלי מאז 1945, עלולה לאבד את עצמאותה – והמשק חושש מהשלכות ארוכות טווח על ביטחון, כלכלה וריבונות ימית.
מה היה בדיון בכנסת?
נציג דירקטוריון צים, אריאל עמינצח, ציין כי צים ענתה למכתבים של רשות החברות ומכינה את המסמכים הדרושים. "כשהמסמכים יהיו מוכנים נגיש אותם לרשות החברות לפי הנוהל, לכן חשבנו שהדיון מעט מוקדם", אמר. נשיא לשכת הספנות, ד"ר יורם זבה, אמר כי הדיון הוא בהחלט לא מוקדם מידי, וציין כי צי האניות של צים הוא ישן יחסית ובעוד כעשור יהיה צריך להחליפו בעלות של כמיליארד דולר.
סגנית הממונה על רשות החברות, גלית וידרמן, ציינה מנגד כי פנתה ב-4 מכתבים שונים והתריעה שצריך לפעול לפי תנאי מניית הזהב ולהעביר את הפרטים לרשות עוד לפני שהעסקה נתחמה. לדבריה, "החברה יכלה להעמיד את מיטב עורכי הדין ולהעביר את מלא הפרטים שהרשות ביקשה". היא אף מתחה ביקורת על היעדרות נציגי החברה מהדיון ואמרה כי נראה שצים לא מכבדת לא את גורמי המדינה ולא את הכנסת.
היו"ר ביטן העיר כי הסעודים והקטרים יכולים לקנות הכל תוך דקה, זה לא אומר שניתן להם. מנכ"ל ומייסד קרן פימי, ישי דוידי, ביקש להסביר ואמר: "אנחנו הולכים להקים את צים החדשה, שתענה על הביטחון הימי והכלכלי והיא מאוד חזקה. פימי תהייה הבעלים של צים החדשה ב-100%. אנחנו מקימים חברה עם הון עצמי 700 מיליון דולר ואין לה בכלל חוב. לצים נכון להיום יש התחייבויות על הספינות של 5-6 מיליארד דולר, לנו אין כאלה. 16 הספינות שמתוכן 12 בבעלות מלאה שלנו הולכות להיות חדשות יותר ממה שיש לצים".
היו"ר ביטן שאל האם במלחמה הבאה צים תוכל לספק את כל צרכי המדינה, ודוידי השיב: "כן עם סימן קריאה". דוידי הוסיף כי צים הייתה בעבר פעמיים בפני פשיטת רגל ולא עמדה בתנאי מניית הזהב, בעוד שהחברה שצים החדשה תרוויח כסף בוודאות כבר מהיום הראשון. "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות מדינת ישראל", אמר.
מנהל רשות הספנות והנמלים, רב חובל צדוק רדקר, אמר מנגד: "לפחות מהמידע שאנחנו ניזונים מהתקשורת, אנחנו לא רואים שום דבר טוב למדינה. אנחנו יודעים בוודאות שענף הספנות הולך להיכנס לשפל, וזה מחזק את ההצהרות שאין לחברה הישראלית הרזה היתכנות כלכלית. אני אשמח לדעת איך היא תהייה רווחית מהשנה הראשונה. אנחנו לא רואים שום סיכוי שזה יחזיק מעמד. ספנות זה עסק עם הוצאות מטורפות, להגיע למצב כלכלי לא נוח מגיעים מאוד מאוד מהר. הסתירו מאיתנו את המידע, ידעו לתת רק הצהרות מסוימות לעיתונות, ועם המידע שיש לנו לא רואים דבר טוב בעסקה הזו".
יו"ר ועד העובדים של צים, אורן כספי, אמר כי במלחמה הבאה בייבוא מהמזרח נהייה תלויים בהאפאג לויד, שבה יש נציגים מקטר וסעודיה, ולא תהייה עצמאות למדינה. באשר לעובדים ציין: "זרקו אותנו לכלבים. מתוך אלף עובדים הם מציעים ל-120 עובדים חוזה לשנה בלבד. יש פה כסף קטארי מלוכלך ואנחנו מקיים שהמדינה תתעשת ולא תיתן לזה לקרות". נציג ההסתדרות, ניר אייזנברג, הוסיף: "מציעים לנו להחליף דירה בתל אביב, אמנם עם משכנתה, בדירה בקרית גת בלי חוב. יש פה אלף משפחות שקיבלו את הבשורה דרך העיתון וזאת בושה וחרפה, ונילחם בזה עד הסוף".
הממונה על שינוי ביטחוני בינ"ל במשרד הביטחון, שי הלפרין, אמר כי מה-7 באוקטובר אנחנו במשבר ביטחוני, וצים נתנה מענה איפה שהיה צריך. לדבריו, "חשוב שהמדינה תוכל להמשיך לקחת ציוד ביטחוני, אחרת לא נוכל להביא לפה את מה שצה"ל ומערכת הביטחון צריכים".
היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי הוא מבקש מצים להעביר את המידע למדינה, ומבקש מרשות החברות לבצע בדיקה מקדימה של הדברים מול קרן פימי, כדי לוודא שהיא מסוגלת לעמוד בתנאים ואיזה ביטחונות היא נותנת. הוא הוסיף כי בכוונתו לקיים ישיבה חסויה על הבעיות הביטחוניות, ומה צריך לעשות כדי לעמוד בתנאים. דוידי ביקש להגיב ואמר: "לא היינו נכנסים לעסקה אם לא היינו עומדים בכל התנאים שהמדינה מבקשת". ח"כ פורר הוסיף: "נחשף פה משהו מאוד מטריד, לפיו צים הנוכחית לא עמדה בתנאים של מניית הזהב וזה צריך להטריד אותנו. הממשלה צריכה לוודא שלישראל תהייה רציפות תחבורתית בים גם בעתות מלחמה".