הדולר החליף קידומת מול השקל - הנה הגורמים מאחורי הדרמה בשוק המט”ח

השקל הישראלי ממשיך להפגין עוצמה יוצאת דופן, בעוד הדולר נסחר ברמות של כ-3.09 שקלים לדולר – שיא של כמעט ארבע שנים.

בעוד שהציבור הרחב נהנה מהוזלת הרכישות בחו"ל ומבלימת האינפלציה, הכלכלנים מנסים לפענח את "חידת השקל": איך המטבע המקומי מתחזק כל כך דווקא לאחר תקופה של אי-יציבות ביטחונית?

הזינוק בהשקעות הייטק ואקזיטים של ענק

שנת 2025 נרשמה כשנת קאמבק מפוארת להייטק הישראלי. עסקאות ענק, ובראשן רכישת חברת Wiz על ידי גוגל (אלפבית) בכ-32 מיליארד דולר וגיוסי הון משמעותיים בתחומי ה-AI, הזרימו לישראל כמויות אדירות של מט"ח. כאשר חברות זרות רוכשות חברות ישראליות או משקיעות בהן, הן מוכרות דולרים וקונות שקלים, מה שיוצר לחץ ביקוש קבוע שמעלה את ערך השקל. עם תחילת 2026 כבר דווח על המשך אקזטים של ענף ההייטק הישראלי. ולא רק ההייטק אלא עסקאות הענק בתחום הביטחוני מכניסות דולרים ארצה.

2. ירידת פרמיית הסיכון הביטחוני

לאחר תקופות של מתח ביטחוני גבוה, השווקים הגיבו בחיוב לרגיעה הגיאופוליטית היחסית שהושגה בסוף 2025. הסכמי הפסקת אש והתייצבות החזיתות הובילו לירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל (CDS). משקיעים זרים, שבעבר חששו להחזיק נכסים שקליים, חזרו לשוק המקומי, מה שחיזק את האמון במטבע.

3. פעילות המוסדיים: הקשר לוול-סטריט

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על שער החליפין הוא מדיניות הגידור של הגופים המוסדיים (חברות הביטוח וקרנות הפנסיה). כאשר המדדים בבורסות ארה"ב (כמו ה-S&P 500 והנאסד"ק) עולים, שווי הנכסים של המוסדיים בחו"ל עולה. כדי לשמור על רמת חשיפה קבועה למט"ח, הם נאלצים למכור דולרים ולקנות שקלים. הגאות המתמשכת בשוקי המניות הגלובליים ב-2025 ובתחילת 2026 תדלקה ישירות את התחזקות השקל.

4. החלשות הדולר בעולם

הדולר נחלש בעולם מכמה גורמים, בין היתר בשל התנהלות פנימית של הממשלה והתקיפה של טראמפ את בעלות הברית שלו, כמו למשל בסאגה של גרינלנד. כמו כן, טראמפ נהנה מדולר חלש שעוזר ליצואנים ושוחק את החוב עד החשש שזה יתגלגל לאינפלציה של המוצרים שמיובאים.

5. פער הריביות ומדיניות בנק ישראל

בעוד שבנקים מרכזיים בעולם, כולל הפד האמריקאי, החלו בתהליך של הורדות ריבית מהירות כדי לעודד צמיחה, בנק ישראל שמר על מדיניות זהירה יותר. הריבית בישראל, שעומדת בתחילת 2026 על כ-4%, נחשבת לאטרקטיבית יחסית למדינות מפותחות אחרות. פער ריביות לטובת השקל מושך "כסף חם" של משקיעים המחפשים תשואה גבוהה ובטוחה.

לאן הולכים מכאן?

השאלה הגדולה היא האם בנק ישראל יתערב במסחר. רמת ה-3.00 שקלים לדולר נחשבת למחסום פסיכולוגי משמעותי. בעבר, הבנק נהג לרכוש דולרים כדי להגן על היצואנים ברמות אלו, אך כיום, כשהאינפלציה עדיין דורשת ריסון, שקל חזק הוא כלי מצוין להוזלת היבוא ושמירה על יציבות מחירים.

בשורה התחתונה: עוצמתו של השקל היא תעודת כבוד לחוסן הכלכלי של ישראל, אך היא מהווה אתגר עצום ליצואנים ולתעשיות המסורתיות.