מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2025 נותר ללא שינוי. בסיכום שנת 2025 המדד עלה בשיעור של 2.6%, ונמצא בתחום יעד האינפלציה של בנק ישראל.
מחירי הדירות, שאינם משתקללים במדד המחירים לצרכן, עלו ב-0.7% בסקר האחרון (נתונים ארעיים), לאחר שהציגו ירידה בשמונת החודשים הקודמים. בהשוואה לחודש המקביל אשתקד מחירי הדירות עלו ב-0.1%. מחירי הדירות החדשות עלו החודש ב-1.0%, לאחר ירידה בששת החודשים הקודמים, ובניכוי מכירות דירות מחיר למשתכן הם עלו ב-1.2%. בהשוואה לשנה האחרונה מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%.
החודש נרשמה ירידה במרבית קבוצות המדד העיקריות. סעיפים מרכזיים שהשפיעו: מחירי שכר הדירה (שירותי דיור בבעלות הדיירים) עלו החודש ב-0.9% ותרמו כ-0.15% למדד, שיעור השינוי השנתי עלה לרמה של 3.2%. עבור דירות בהן הייתה תחלופת שוכר נרשמה עלייה של 4.6%. מחירי הטיסות עלו ב-4.1% ותרמו כמעט פרומיל למדד, את העליות קיזזו סעיף שירותי הארחה נופש וטיולים שירדו ב-11.9%, ומחירי המזון שירדו ב–0.8%.
תחזית מדד המחירים לצרכן
כלכלני בנק הפועלים מציינים כי הסעיף המרכזי הבולט בתרומתו לאינפלציה בחודש האחרון וכן בשנה האחרונה הוא הדיור, שעלה בדצמבר ב-0.7% ובשנה כולה ב-3.7%. הייסוף השפיע בעיקר על סעיפים כמו ריהוט וציוד לבית, שירד ב-3.3% בשנה החולפת, וכן על מחירי הנסיעות לחו"ל, אם כי אלו רשמו עלייה חדה בשנה האחרונה. מחירי ההלבשה והנעלה ירדו בשיעור חד של 8.0%, יתכן שגם בהשפעת הייסוף, אם כי שיטת המדידה של סעיף זה בישראל גורמת לרישום של ירידת מחירים כמעט בלי קשר לתנאי השוק. האינפלציה בשנת 2026 צפויה להיות מושפעת מהשפעות מתמשכות של התחזקות שער החליפין על מחירי היבוא בכלל, ובפרט על מחירי הטיסות לחו"ל.
עוד מעריכים בהפועלים כי סעיף הדיור, כנראה ימשיך לעלות מעל לעליית המדד כולו. בחוזי שכר-דירה בהם התחלף הדייר נרשמה עליית מחירים של 4.6%. כיוון שדיירים לא מתחלפים כל שנה, וחלק ניכר מעליות המחירים מתמקדות בעת התחלפות הדייר, אנו לא רואים בנתון הזה אינדיקציה לעליות מחירים חדות מאוד במחירי השכירות, אם כי הקצב ימשיך להיות גבוה מהאינפלציה. עליות המחירים שראינו בתחילת 2026 כמו ארנונה, מים וחשמל, אינן גבוהות במיוחד (מחירי הארנונה במדד צפויים בכלל לרדת בינואר). אנו מותירים את התחזית לאינפלציה ל– 12 החודשים הקרובים על שיעור של 1.8%.
השפעה על המדיניות המוניטרית
בנק ישראל הפחית את הריבית לפני כשבועיים לרמה של 4.0%, צעד שהפתיע את השווקים, שכן הציפיות היו להפחתה רק בהחלטה הבאה במחצית השנייה של פברואר. ההפחתה המוקדמת הובילה לתמחור מחדש של עקום הריביות, ולעלייה בהערכות כי הריבית צפויה לרדת בהמשך השנה לרמה של 3.0%–3.25%.
נראה כי התחזקות השקל מילאה תפקיד מרכזי בהחלטת הבנק, על רקע רצונו של בנק ישראל להימנע מהתערבות ישירה בשוק המט"ח בשלב זה. לגבי השאלה האם הריבית המקומית עשויה לרדת מתחת לריבית בארה"ב - על פי כלכלני הפועלים התשובה היא ככל הנראה כן, אך התרחיש תלוי במידה רבה בהתפתחויות בשווקים הפיננסיים.