ועדת האכיפה המנהלית של שיווק השקמה ועדת האכיפה המנהלית של הרשות לניירות ערך, בראשות השופטת (בדימ’) ד"ר בלהה כהנא, וחברי המותב עו"ד לירון נעים ועו"ד לינה רסקין - חבקין, אישרה לאחרונה הסדר אכיפה מנהלי בין הרשות לניירות ערך לבין ישראל נקל, רואה החשבון המבקר של חברת רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ. במסגרת ההסדר הוטל על נקל עיצום כספי בסך 165,000 שקל.
יוזכר כי לפני מספר חודשים אישרה ועדת האכיפה הסדרי אכיפה לגבי אותה פרשיה, במסגרתם הוטל על החברה עיצום כספי בסך 1.4 מיליון שקל, על רמי לוי עצמו הוטל עיצום כספי בסך 250 אלף שקל ועל סמנכ"ל הכספים עופר בהרל הוטלו עיצום כספי בסך 200 אלף שקל, וכן מניעת כהונה בפועל למשך שנה, אשר לא תאפשר לו לשמש כנושא משרה בגוף מפוקח בתקופה זו.
על פי הסדר האכיפה שנכרת בין הצדדים, נכללו פרטים מטעים בדוח הכספי של החברה לרבעון הראשון לשנת 2023, אשר הציג רווח כולל מוטעה בסך של מעל 68 מיליון ₪ בעוד הרווח הכולל הנכון עמד על כ-23.5 מיליון שקל בלבד. מדובר בטעות מהותית בה הוצג רווח כולל הגבוה בכ – 44.5 מיליון שקל ביחס לרווח הנכון שהיה צריך להיות מדווח לציבור המשקיעים.
היקף הטעות שנגרמה כתוצאה מהאמור לעיל הוא משמעותי ביותר - השפעת הטעות בדוחות הכספיים לרבעון הראשון היוותה כ 13.3% מהרווח הגולמי, כ-65.4% מהרווח הנקי וכ-7.8% מהונה העצמי של החברה. מדובר בטעות מהותית ביותר בדוחות הכספיים, בפרט לאור העובדה שסעיף הרווח הוא אחד הסעיפים המהותיים ביותר בדוחותיהם הכספיים של תאגידים.
בהסדר האכיפה יוחסה לנקל הפרת הכללת פרט מטעה שבוצעה ברשלנות, בעת שביצע את הסקירה על הדוחות הכספיים לרבעון 1 בשנת 2023. זאת לאור נתון הרווח הגולמי החריג שהיה בהם, בפרט לאחר שמנכ"ל החברה התריע בפני המשיב על חריגות הרווח הגולמי והחשד לקיומה של טעות, וביקש ממנו להעמיק ולהרחיב את הבדיקות על מנת לוודא את מהימנות נתון הרווח הגולמי. לעמדת הרשות, התרשל נקל בעבודת הסקירה, במתן דוח סקירה של רואה חשבון מבקר ללא הסתייגות, וזאת חרף קיומה של טעות מהותית. נקל, יצוין, הסכים במסגרת ההסדר ליטול על עצמו אמצעי אכיפה תוך שהוא מודה בעובדות אך מבלי להודות בהפרה.
בהחלטתו עמד המותב על כך שהליך סקירה שונה במהותו מהליך של ביקורת וכי הוא לא נועד להבטיח שלעולם לא תתרחש טעות בדוחות הכספיים. יחד עם זאת קבע המותב שתפקידו של רואה החשבון המבקר לשמש גורם מאזן ובולם מקום שבו מתגלים נתונים חריגים או אינדיקציות לטעות מהותית. במקרה כזה, ובפרט כאשר מתגלות חריגות ביחס למגמות היסטוריות, לרבעונים מקבילים או להקשר העסקי הרגיל של החברה, על רואה החשבון לראות בכך נורת אזהרה המחייבת העמקה, תשאול נוסף ובחינה ביקורתית של ההסברים הניתנים. המותב קבע בנוסף שגם כאשר הנתונים עומדים במבחן הסבירות בעיני הנהלת החברה, אין בכך כדי לפטור את רואה החשבון מלהניח את דעתו שלו באופן עצמאי ובלתי תלוי.
אמצעי האכיפה בתיק זה, משקפים את מדיניות החמרת הענישה של הרשות לניירות ערך בהפרות מנהליות, ומדגישים את חשיבות השקיפות לטובת ההגנה על ציבור המשקיעים וחיזוק האמון הציבורי בשוק ההון. העיצום הכספי שהוטל על רואה החשבון המבקר הוא הגבוה ביותר שהוטל עד כה על רואה חשבון במסגרת הליך אכיפה מנהלית.
עוד משקף הליך זה את יישום מדיניות הרשות לקיצור לוחות זמנים בין מועד ביצוע ההפרה למועד סיום ההליך המנהלי והטלת אמצעי האכיפה. אישור רוב הסדרי האכיפה על ידי המותב התרחש בחודש אוגוסט 2025, כשנתיים לאחר המועד שבו נודע דבר האירוע לרשות.