בנאום שנשא הלילה מהבית הלבן, הציג הנשיא טראמפ חזון ביטחוני חדש ותוקפני תחת הכותרת "שלום מתוך עוצמה 2.0". לדבריו, ארה"ב סובלת בשנים האחרונות משחיקה ביכולותיה הצבאיות, והגדלת התקציב לרמה של 1.5 טריליון דולר היא הדרך היחידה להבטיח את הביטחון הלאומי ולמנוע מלחמה עתידית באמצעות הרתעה חסרת פשרות. טראמפ הדגיש כי הכסף יופנה בראש ובראשונה לחידוש מלא של הארסנל הגרעיני, שדרוג הצי האמריקאי והשקעה בטכנולוגיות פורצות דרך כמו נשק היפר-סוני ובינה מלאכותית קרבית.
ההכרזה הדרמטית של הנשיא טראמפ על הגדלת תקציב הביטחון ל-1.5 טריליון דולר בשנת 2027 עשויה לשלוח גלי הדף שיורגשו היטב לא רק במסדרונות הפנטגון, אלא גם בשוק ההון הישראלי ובתעשיות הביטחוניות המקומיות. בעוד שבארה"ב מדובר בשינוי סדרי עדיפויות לאומיים, עבור ישראל מדובר בהזדמנות אסטרטגית וכלכלית יוצאת דופן, לצד אתגרים לא מבוטלים. תקציב הביטחון לשנת 2026 נקבע על 901 מיליארד דולר.
אז למה הביטחוניות ירדו?
בפוסט חריף ברשת Truth Social, הבהיר הנשיא דונלד טראמפ כי תוספת התקציב האדירה שהוא מתכנן – זינוק של 50% לעומת התקציב הנוכחי – לא נועדה לנפח את כיסי המשקיעים. טראמפ הצהיר כי בכוונתו לחסום חברות ביטחוניות מחלוקת דיבידנדים או מביצוע רכישות עצמיות של מניותיהן, כל עוד אלו אינן מציגות הגדלה דרמטית בהשקעות בייצור, מחקר ותשתיות.
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא הסמכות המשפטית של הנשיא להכתיב לחברות ציבוריות כיצד לנהל את רווחיהן. בעוד שהבית הלבן רומז על הוצאת צו נשיאותי (Executive Order) שיאפשר התניה של חוזים עתידיים בעמידה ביעדי ייצור והגבלת רווחים, מומחים משפטיים צופים מאבק חוקתי עיקש מול הקונגרס ומול "ניצי הגירעון" במפלגה הרפובליקנית עצמה.
בשורה התחתונה, טראמפ מציב למערכת הביטחון אולטימטום ברור: אתם תקבלו את התקציב הגדול ביותר בהיסטוריה, אבל בתמורה – עליכם להפוך ממכונת רווחים למשקיעים, למכונת ייצור עבור הצבא האמריקאי.